לבד מול כולם

פרק 39

שון

דלת החדר נפתחת ולתוכו נכנסת לין.
היא עומדת בכניסה ומתלבטת עם להיכנס עיניה אדומות ונפוחות מבכי ידיה רועדות ,אני כול כך רוצה לקום עכשיו ולחבק אותה .
אך גופי הכואב מזכיר לי שאיני יכול לעשות זאת .
השיחה עם קים לא הייתה לי קלה בכלל הבשורות שהיו לה לספר לא היו צפויות בכלל .
אני לא יודע איך אני מצליח עכשיו לנהל עם לין שיחה רגועה.
אני לא רוצה לפגוע בה, היא לא נמצאת עכשיו במיטבה, אני יודע שהיא סובלת מכאבים, אחרי כול היום הארוך הזה אני לא יכול להוסיף לה עוד, היא בטוח תשבר מזה.
לין מתקרבת לאט לכיווני " אני חייבת לשבת " היא אומרת .
היא צועדת באיטיות לכיוון הספה שלצד מיטתי.
"את בסדר? כואב לך?" אני מנסה להתיישר מעט ולקום לקראתה אבל כאב חד ברגל ימין מיד מזכיר לי שאני פצוע ברגל וביד .
"אני בסדר, תן לי רגע " היא מבקשת ממני .
לין מניחה את ראשה לאחור ונשענת בזהירות על הספה  .
היא עוצמת בחוזקה את עיניה ונאנקת מכאב.
"אני מתנצל על מה שקרה כאן קודם" אני מנסה לשבור מעט את השתיקה .
לין פוקחת את עיניה ומבטה העצוב פוגש בעיניי דמעות גדולות זולגות על פניה .
"אשמח לדעת יותר פרטים , למה היא עדין חושבת שהיא בת זוגתך ? " קולה כעוס וצרוד מעט.
"אני יכול להבין שאת כועסת עלי ,אבל את יודעת שאין לי שליטה על המילים שיוצאות מהפה של קים ".
היא עוצמת שוב את עיניה ונושכת מעט את שפתה התחתונה .
אני יודע שהיא מתאפקת בכדי לא להתפוצץ עלי.
"אני לא בטוחה לגבי זה " היא מטיחה בי את כעסה.
"לגבי מה?" אני שואל בעצב
"כול הסיפור הזה עם קים ,בקשתי ממך לסיים את זה " היא מחניקה את הבכי .
"לין .." אני מנסה לנסח את דבריי  מבלי לפגוע בה שוב ,קולי מהוסס .
"את יודעת שקים ואני לא היינו בקשר בכל החודשים שאני כאן , היא בחרה לא להצטרף אלי למסע הזה .
לין ... אני בטוח ברגשות שלי אליך" אני מנסה להרגיע אותה.
המשיכה הזאת שיש ביננו מעולם לא הייתה קיימת אף פעם לא הרגשתי ככה לאף אחת אחרת .
עיניה של לין נפקחות לרווחה ועל פניה נמרח חיוך לאיטו לחייה הופכות סמוקות , אני לא יעמוד בזה הזין שלי נעמד ומוכן לביצוע אבל כרגע אני לא במצב פיזי לזה וגופי הכואב בוגד בי אני חש באברי מתוח בין הסדנים .
אני מיד שולח יד ומיישר מעט את הסדין.
"אז אפשר לומר שאתה מאוהב?" היא מתגרה בי בקולה הצרוד וקמה לאיטה לעבר כיוון מיטתי.
אני מרים את עיניי לכיוון שפתיה לשונה מלטפת את שפתייה ומרטיבה אותן מעט.
"אפשר לומר שאני מאוהב" אני עונה לה בקול גבוה.
לין ממהרת להשתיק אותי היא מניחה את כפות ידיה על שפתיי , נשיכה קלה על כף ידה מזיזה אותן מפי .
אני שולח יד למותניה מצמיד ועוטף אותה היא נאנקת מעט מכאב אך למרות הכאב שהיא חשה , גופה נצמד באופן טבעי לגופי .
"אני אוהב אותך" אני לוחש לשפתיה בבקשה אל תברחי ממני.
עיניה הכחולות מביטות לתוך עיני לחייה סמוקות והיא כל כך יפה .
"למרות שאני מאוד כועסת עליך עכשיו , אני אוהבת אותך מאוד".
דבריה מרגשים אותי אני מצמיד את לשוני לפיה ומחדיר אותה לפיה מלטף את לשונה נושק מעט לשפתיה אני חייב לטעום עוד קצת ממינה.
כניסתה של האחות לחדרי עוצרת אותנו מלהפוך את המיטה של בית החולים.
את הלילה מבלה לין לצד מיטתי מידי פעם היא נאנקת מכאבים היא ישנה על הספה שמונחת לצדיי המיטה.