פרק 19

480 19 1
                                    

לין

הבוקר התחיל הפוך קצת ,נעלבתי מאוד ששון צעק עלי ולא הבין בכלל על מה דנה ואני צחקנו.
אבל לאחר שליבנו את העניינים בייננו הבנתי שהוא מהר להסיק מסקנה לא נכונה שכל אחד אחר היה יוכל לטעות בה  .
הוא ניגב לי את הדמעות והתנצל
עדין אין לו זכות לנשק אותי,אני עדין כועסת עליו  .
אני חוזרת לעבודה לאחר הישיבה עם חברת התה ,שון יצא לישיבה עם מר "לונדון"  לכן היומן שלו פנוי כך שאני יכולה להמשיך בשאר עיסוקיי .
אני מקווה שהמזימה שלי להפגיש אותו עם דנה תצלח.
אני נגשת למשרד הנהלת חשבונות לבקש את המאזן השנתי עבור שון.
נורית מנהלת חשבונות חולה כבר מספר ימים ,אני נגשת למחשב שלה ומנסה להדפיס את המאזן .
לחדר נכנס מנהל הכספים הראשי של החברה עידו "מה את צריכה ?" הוא שואל בלחץ .
"היי" ,אני מברכת אותו לשלום "אני צריכה את המאזן השנתי .
מר ינאי מבקש אותו כבר מספר ימים מכיוון שנורית חולה חשבתי להדפיס אותו בעצמי."
"בסדר ,אני אביא למר ינאי אותו עוד מעט " הוא עונה לי .
"בבקשה שזה יהיה היום אני צריכה לעבור אליו לפני שאני נותנת אותו למר ינאי ."
"בשעה הקרובה אני אעביר לך אותו " הוא מרים את קולו מעט .
"תודה" ,אני אומרת וממהרת לחזור לשולחני .
מה קרה לו? הוא בדרך כלל  איש נחמד ונעים.
היום הוא עצבני ומעט מוזר, אני מחליטה להניח לזה, ולעבור לנושאים דחופים אחרים.
אני חוזרת לעיסוקי ומתפללת שהשיחה של שון ומר "לונדון" מתנהלת כמו שרציתי.
היום עומד להסתיים ועדין לא קבלתי את המאזן אני מנסה ליצור קשר עם עידו שוב ולהזכיר לו שיעביר אלי את  המאזן אני חייבת לעבור עליו לפני שאני מעבירה אותו לשון .
אבל הנייד של עידו סגור אני מחליטה לגשת שוב לחדרו אבל הוא לא נמצא במקומו אני מחליטה  שאין ברירה ואני צריכה להדפיס את הדוח בעצמי
נגישת לשולחנה של נורית פותחת את המחשב ונתקלת בבקשה לסיסמא.
הבוקר שנסתי לא התבקשתי להכניס סיסמא אני חושבת לעצמי.
משהו כאן לא בסדר ,למה עידו מושך את עניין המאזן? הוא אמר שהוא מוכן
אני חוזרת למקומי ומנסה שוב להתקשר לעידו אך נייד סגור.
שון חוזר למשרדים מאוחר יחסית
"היי, איך הייתה הארוחה ?" אני שואלת
"דיי בסדר" הוא עונה "למעשה הופתעתי מאוד שמר לונדון הוא בן אדם מקסים ונעים מאוד רק חבל שלא ציינת שהוא בחורה בלונדינית עם עיניים ירוקות שמזכירות מעט את שלי !!! ושהיא למעשה אחותי הקטנה".
אני מתפקעת מצחוק.
"אז איך הייתה הארוחה עם דנה ?" אני שואלת.
"למה לא אמרת לי שאני אמור לפגוש אותה ?" הוא חצי שואל חצי מחייך .
"שביקשת את עזרתי עם דנה ,חשבתי איך אני יכולה להפגיש בין שני אחים שלא היו בקשר כמה שנים טובות ,זה היה הרעיון הכי טוב שעלה לי באותו הרגע פשוט  להזמין את שנכם לאותה מסעדה וביחד תשברו את הקרח ." אני צוחקת .
שון מביט בי "הצלחת ,דנה לא ברחה כמו שחשבתי שיקרה ההפך נהלנו שיחה מעמיקה ,התנצלתי בפניה על כל השנים שגרמתי לה סבל".
"כל הכבוד ,אני גאה בך" עניתי בחיוך .
"תודה ,שעזרת לנו ".
"בבקשה ."
שון נכנס למשרדו ואני אחריו.
"בקשתי מעידו מנהל הכספים שיעביר אלי את המאזן הוא עדין לא עביר אותו והוא לא עונה בנייד שלו" אני מעדכנת .
"הוא דיבר איתי לפני שעה ,הוא אמר ששלח לי את הדוח ישירות למייל " עונה שון.
"למה הוא שלח אליך? בקשתי ממנו שיעביר אלי שאני אוכל לעבור אליו ."
"הוא התקשר ישירות אלי והסביר שהוא יוצא מוקדם ולכן הוא מעביר אלי את המאזן ,למה את כל כך מופתעת זה נראה לך מוזר?".
"בדרך כלל הם מעבירים אלי את המאזנים ואני מעדכנת את דוב"
אני עונה.
"בואי נבדוק ביחד" אומר שון ופותח את המייל  .
"תשלח אותו להדפסה ככה נוכל לעבור עליו במקביל ."
שון מדפיס את הדוח ואני מתחילה לעבור עליו משהו בו נראה לי מוזר הרווח קטן יותר השנה , המאזן של שנה שעברה היה רווחי יותר ,למרות שהשנה קיבלנו  כמה קמפיינים גדולים יותר.
אני עוברת שוב על ההוצאות ומנסה לחבר בין הקמפיינים והרווחים שלהם אומנם אני לא רואה חשבון ,אך במהלך השנים דוב לימד אותי היטב איך לבחון את המאזן השנתי.
אנחנו  דואגים ומגישים מאזן רבעוני כך שאנחנו בודקים את החברה כל ארבעה חודשים .
"משהו ניראה לך לא תקין?" שואל שון
"קצת... לפי המאזן הזה אנחנו לא במצב טוב החברה מפסידה וזה לא הגיוני" אני עונה .

לבד מול כולם Where stories live. Discover now