לבד מול כולם

פרק 50

לין 5 חודשים לאחר עזיבתו של שון

אני מתגלגלת לי בין משרדי החברה
אני כבר בתחילת חודש השישי הבטן גדלה במהירות .
דנה ומשפחתה מפנקים אותי לאורך כול הריון
אני ידעת שלדוב ואילנה מאוד קשה לשמור את הסוד  על הריון כל הזמן הזה.
"אני סבא " קפץ מאושר דוב לפני כמה שבועות .
הרעד שעברתי בגופי שהמילים יצאו מפיו .
"קים ילדה ויש לי נכד " הוא מתרגש ומחבק את אילנה .
"מזל טוב" אני מחייכת חיוך מאולץ .
אני שמחה בשביל שון שהוא שם בשביל הבן שלו הצביטה שאני מרגישה עכשיו  היא רק בגלל הקטנה שלי הוא בטח היא מאושר לגלות שיש לו גם בת בדרך .
"לין יקרתי " דוב מושך אותי לחיבוק
"הבטחתי לך לא לגלות לו כלום עד שיולד לו התינוק" הוא מלטף את שערי.
"עכשיו כבר לא יהיו סודות" הוא מצביע על בטני ומחכה לאישורי.
"דוב,  בבקשה תבין אם תספר לו עכשיו  על ההריון הוא יטוס לכאן בטיסה הראשונה  שיש ואת זה אני לא רוצה ,הוא צריך להיות שם עבורה ועבור התינוק שלו.
זה לא הזמן  לספר לו .יש לי עוד שלושה חודשים עד הלידה אני מבטיחה לך אני אספר לו בזמן הקרוב. "
"אני בטוח שתעשי זאת " הוא מנסה להסביר את דבריו "לין הוא יכעס עלינו מאוד " לוחש דוב.
"אני אסביר את הכול אני מבטיחה לו אני יודעת שזה לא יהיה קל עבורו אבל אני מאמינה שהוא יבין שעשינו את זה עבורו."

דנה מפתיעה אותי בעבודה עם גלידה טעימה .
"את זוכרת שקבענו היום את מגיעה להורים לאכול ביחד ארוחת שישי".
"את אמת אני מאוד עייפה אפשר לדלג על הארוחה הזאת אני מבטיחה אגיע שבוע הבא."
"ממש לא!  את מגיעה .אימא עמדה וטרחה היא הכינה עבורך ועבור הנכדה שלה את כל מה שהיא אוהבת " היא צוחקת ומלטפת את בטני .
"אוי ממש לא נעים לי מאילנה מתחילת הריון הזה אני מתפנקת שוב ושוב ממטעמיה המדהימים ."
"זה בסדר גמור , היא אוהבת את זה" מוסיפה דנה .
"טוב  אז הגיע בשבע ? כרגיל נכון ".
האושר שנפרס על פניה של דנה לא מוסבר במילים היא קופצת עלי מחבקת ומנשקת את פניי
"על מה כול האושר הזה ?" אני שואלת בפליאה.
"סתם כלום אני פשוט אוהבת אותך " היא מחבקת  אותי חזק חזק .
"ביי נתראה בערב" היא צועקת לעברי בדרכה החוצה .

שון –התרגשות !

הטיסה הקשה בחיי כול הדרך סקאי בכה , נאלצתי לעמוד כמעט כול הטיסה כי הישיבה הרגיזה אותו .
לאורך כול שעות הטיסה הוא ישן על ידיי האוצר הקטן שלי בדרך הביתה.
אני לא בדיוק יודע איך אני משכנע את לין להצטרף אלי למסע המטורף הזה.
אני רק יודע שאני לא יכול לוותר עליה היא חלק ממני ואני כבר ממזמן חלק ממינה. אני יודע שהיא אולי לא חושבת ככה .
את פניי מקבלים בברכה בשדה התעופה הסבא והסבתא הכי מאושרים בעולם .
אני כול כך שמח שאבא צלח את הטיפולים ומצבו הולך ומשתפר מיום ליום הוא נראה טוב.
"תן לי לראות את הנכד שלי " קופצת עלי בחיבוקים אילנה .
הוא הנכד שלה. אומנם אין בניהם קשר דם אבל אני בטוח שהיא תאהב אותו כבשר מבשרה. היא בן אדם מיוחד כל כך עצוב לי שלא ראיתי את זה בכל השנים האלה .
"היא יודעת משהו?" אני שואל את אבא
"לא אני רק מקווה שהיא לא תיבהל! ושלא יקרה לה כלום ".
"יהיה בסדר היא בחורה חזקה אני בטוח שהיא תעמוד בזה אני מרגיע אותו."
"אתה לא כועס עליה ? נכון?" שואלת שוב אילנה בחשש.
"לא ,אני יודע עכשיו הכול ומבין את הסיבות שלה אל תדאגי שום דבר לא יעצור ויחצוץ ביננו ."

לין – מציאות !

עצרתי בדרך  לביתם של אילנה ודוב בקונדיטוריה האהובה על אילנה ורכשתי לנו פאי פקאן לקינוח.
אני מתגלגלת עם בטן עגלגלה לכיוון ביתם של אילנה ודוב .
קולות עמומים נשמעים מכיוון הבית.
"סבא כול כך שמח שאתה כאן " קולו של דוב נשמע ברקע
אני נעצרת במקומי ורגליי דבוקות לרצפה.
מה קורה כאן ? הוא כאן? בטח גם היא כאן .
אני מסתובבת וחוזרת על עקבותיי מנסה לברוח לכיוון הרכב.
"לין" קורא לי הקול הכי נעים בעולם
"חכי" הוא אוחז בידו את ידיי
"תסתכלי עלי בבקשה?" שון מניח את ידו על סנטרי ומרים אותו  לכיוון פניו.
מבטי נתקל עיניו השמחות .
"התגעגעתי עליך המון " הוא מצמיד אותי לחיבוק ,
"כול כך התגעגעתי אליכן" הוא מוסיף
ידו נשלחת לליטוף על הבטן התפוחה שלי .
"באמת חשבת שאני לא אדע? " הוא שואל אותי בפליאה .
"מי גילה לך?" אני שואלת בדאגה
"אל תדאגי אף אחד מהם לא הסגיר אותך"  הוא מצביע לכיוון הבית .
" באמת חשבת שהייתי מוותר עליך עלינו " הוא מצביע על הרווח שביננו.
"את כנראה שוכחת שיש לי פה קשרים ,החוקר הפרטי שלי עדכן אותי בכול מה שקשור אליך בכול הזמן ששהיתי שם ".
"ביקשת שיעקבו אחריי?" אני שואלת בכעס.
"לא בדיוק " הוא מנסח את דבריו.
"דן מעדכן אותי מידי פעם על התקדמותה של החקירה של עידו ובן זוגו היו פעמיים שגם אתם נפגשתם בכדי להתעדכן.
הוא שם לב לדבר היפה הזה שמבצבץ לך מהבטן " הוא צוחק.
"בואי אני רוצה להכיר לך מישהו" הוא עוטף את כף ידיי ומושך אותי לתוך הבית .
"רגע !חכה !" אני מנסה לעצור אותו .
"בואי, בבקשה" הוא מושך אותי לכיוון הבית .
דוב אוחז בידו תינוק קטן בהתלהבות רבה .
מבטי מחפש אותה ? את קים? אני טועה איפה היא ? עיניי משוטטות לעבר חלקי הדירה .
"היא לא כאן .היא לא הצטרפה אלי היא בחרה בחיים שלה שם היא כבר לא  חלק מחיינו " שון ממהר להסביר .
"מה זאת אומרת ?" אני שואלת
שון מתקדם לעברו של אביו הוא לוקח מידיו את התינוק  ואוחז בו בזהירות.   הוא צועד לעברי  ומניח אותו בין ידיי.
"תכירי זה סקאי והוא מחפש בית אהוב לגדול בו?"
עיניי מתמלאות דמעות של שימחה
"היא ויתרה עליו היא לא מעוניינת לקחת חלק בגידול שלו" מסביר שון .
"אלוהים איך אפשר לוותר על יצור קטן שכזה" אני לוחשת לאוזנו ומריחה אותו
"הוא מדהים ".
אני מביטה בעיניו של שון הוא שמח הוא גאה בתינוק שלו ... בתינוק שלנו!

‏המשך יבוא....