ירדן-
היום זה הנשף. כל שנה בתיכון שלנו עושים נשף סוף שנה. אני מסיימת כיתה י.
אני הולכת כמובן עם יונתן. ותומר הולך בטח עם סיוןן.
אני לובשת את השמלה השחורה והארוכה שלי ולא מצליחה לסגור אותה.
״אמא!״ אני קוראת, אני צריכה שהיא תעזור לי לסגור את השמלה. ״אמא! אני צריכה עזרה!״ אני קוראת לה אבל אין מענה. אחרי כמה שניות דלת חדרי נפתחת ואני ישר מסתובבת ומחזיקה את החלק הקדמי של השמלה כדי שלא תיפול.
תומר מופיע בדלת, ״אמא שלך רק יצאה, צריכה עזרה?״ הוא שואל. הוא לבוש בחליפה שחור לבן שנראת עליו יותר מידי טוב.
הוא נראה כל כך סקסי בחליפה שזה מדהים. אני מנסה להסיט את מבטי מגופו כמה שיותר זמן ומהר.
הוא שם לב שאני בוחנת אותו והוא מגחך.
״האמת שאני כן... הסוגר נתקע ואני לא מצליחה לסגור...״ אני אומרת. ״תסתובבי.״ הוא אומר, ואני מסתובבת. אני מרגישה את ידיו על עורי, שעושות לי צמרמורת בכל הגוף. הוא נצמד אליי וסוגר לי את הסוגר לאט לאט.
אני רק לא רוצה שילך, וחום גופו ילך יחד איתו.
אני מתחילה להתנשף בשקט.
מה הוא עושה לי?
הוא לאט לאט מתרחק ״סיימתי.״ הוא אומר בשקט ואני מסתובבת אליו. ״תודה.״ אני אומרת והוא בוחן אותי בחיוך.
״את נראית יפייפה.״ הוא אומר ברכות ובכנות. וחיוכי מתרחב. ״תודה.״ אני אומרת שוב. והבטן שלי לא מפסיקה להשתולל.
״גם אתה,״ אני מחזירה לו במחמאה. מחמאה לגמרי אמיתית. הוא באמת נראה מדהים.
הוא מוריד את ראשו לתודה,מסתכל עליי בשקט לכמה שניות ויוצא מהחדר כלא היה.
אני באה להסתובב להמשיך להתארגן, ולפתע אני מרגישה יד מושכת אותי.
לפני שאני מספיקה למצמץ, שפתיי מחוברות לשפתיו.
הייתי כל כך מופתעת בהתחלה, אבל אחר כך נישקתי אותו בחזרה.
אני משחילה את ידי בשערו ומושכת את פניו עמוק יותר.
פאק, זאת הנשיקה הכי טובה שחוויתי.
נשיקה שמלאה בכל הרגשות שלנו.
ידיו עוטפות את מותניי והוא רק מצמיד את גופי אליו.
המצח שלי דבוק למצח שלו כשאנחנו מתנתקים מהנשיקה. מתנשפים כמו מטורפים.
״מה אנחנו עושים?״ אני אומרת ומתנשפת.
״אני לא יודע.״ הוא אומר ושנייה אחרי חוזר לנשק אותי בחוזקה ואני עוצרת אותו.
״תומר, אנחנו עושים טעות.״ אני מתנשפת ומזיזה את ראשי מעט אחור.
״שנפסיק?״ הוא שואל. כבר יודע מה אני אגיד.
״לא.״ אני אומרת בלי לחשוב פעמיים.
הנשיקה שלנו ממשיכה. הוא מצמיד אותי לקורת המיטה ומשכיב אותי עליה, הוא עולה עליי ולא מפסיק לנשק אותי.
״אל תלכי איתו.״ הוא אומר. אנחנו בוהים אחד בשנייה, ולא יודעת מה להגיד.
״אני לא יכולה...״ אני אומרת בלחש. ״את יכולה.״ הוא אומר.
אני קמה מהמיטה והוא אחרי.
״אני מצטערת. אני בטוחה שסיוון כבר מחכה לך...״ אני אומרת בשקט ויוצאת מהחדר. משאירה אותו לבד.
