אוגדן סיפורים (Octo3112)

קשה להסביר במילים

הרבה דברים קשה להסביר במילים, בעיקר בכתיבה כאשר אין לך את טון הדיבור וההפוגות כדי להבהיר דברים.

למשל קשה מאוד להסביר רגשות, אז הקמנו מעין נורמה שבה כולנו חושבים שאנחנו יודעים מה המילים כעס או עצב אומרות.

המציאות היא שכאשר אתה קורא אותן אתה עשוי לפספס את כוונת הכותב, כי יכול להיות שהוא מדבר כאן על כעס של ארגנת מסיבת יום הולדת לחבר טוב וגילת שאף אחד חוץ ממך לא הגיע, ויכול להיות שזה כעס על המצב בו נמצא כדור הארץ שרק הולך ומתדרדר בגלל שאחוז קטן של אנשים מעריכים כסף יותר מחיים של אנשים ופועלים בצורה שהורסת את הבית של כולנו בשיטתיות בלי כוונה להפסיק. שני סוגי הכעס האלה הם משמעותיים, אבל שונים מאוד אחד מהשני וכעס לא מסתכם רק בשני אלה, הוא על קשת כל כך רחבה שמערבת בה כל כך הרבה רגשות שונים.

עצב הוא גם קשה מאוד להעברה בכתיבה, יש עצב של ראיתי בדרך הביתה ציפור מתה, ואני חושב על הפוטנציאל האבוד, על שמיים שישארו בודדים, על קן שישאר ריק ועל בוקר ללא ציוצים ויש עצב שאפשר לבטא רק דרך ההשתקפות של אור פלורסנט קר על רצפות ירוקות כאשר אתה יושב במסדרון בית החולים ולא יודע מה לעשות עם עצמך, כי איך בן אדם אמור להתמודד עם דברים כאלה.

אבל הייתי אומר שרגשות הם אולי אפילו לא הכי קשים, כי הכי קשה זה לתאר משהו שאי אפשר לתאר, משהוא שאף אחד אף פעם לא חווה, שאף אחד לא ראה או טעם או חשב עליו לפני. כי אתה חייב להשתמש בהקשרים, כי בעולם שהוא פרי דמיונך איך אתה יכול לתאר משהוא שלא קיים בשום מקום. אז אתה אומר לרוח היתה תחושה כמו של דשא ועליו טיפות טל טריות מהלילה, תחושה של התחדשות ורעננות.

מה שאני מנסה לומר זה שקשה להסביר במילים, גם את זה שקשה להסביר במילים.