ביירו צעד באיטיות מבעד לגשם החלש שנחת על כתפיו והרטיב את מגפיו. הוא עצר כל כמה צעדים לוודא שהתינוקת שהוא מחזיק בידו השמאלית עדיין מכוסה היטב בפרוות שלה מפני הגשם.
"אישה, היית יכולה לפחות להישאר מספיק זמן בשביל לראות אותה גדלה" הוא ממלמל לעצמו בעודו מתקרב אל שער המתכת עליו מוצבים שומרים שנראים אומללים בערב הגשום.
למרות שהגשם היה חלש עדיין היה ניתן לשמוע את הרעמים ברקע ולראות את הבהוב הברקים, וברק אחד בדיוק שכזה הטיל את אורו על ביירו בדיוק כשניגש אל השומרים, גורם לשערו האפור להבליח באור הפתאומי ומדגיש את הצלקות הרבות שעל פניו.
"עצור! אתה לא יכול להמשיך מעבר לשער!" אחד מהשומרים קרא אליו, מנסה לשוות לעצמו חזות מכובדת ומאיימת למרות המדים הרטובים והעיגולים השחורים מתחת לעיניים.
"יש לי הזמנה" ביירו קרא אליו מבעד לקול הגשם שעכשיו הלך והתחזק. הוא הושיט את ידו הימנית הפנויה אל תוך גלימתו והוציא אותה בחזרה בעודה אוחזת בקלף נייר צהבהב מגולגל, הוא הושיט אותו לשומר.
"אתה בטח לא יודע לקרוא אבל רשום פה שאני מוזמן להיכנס על ידי לורד בורנרייט" ביירו הצביע על חותם הבית בשעווה סגולה שבתחתית הקלף.
השומר הנהן והחזיר את הקלף לביירו, שגלגל אותו והחזיר אותו למקומו בין גלימותיו.
היה חמים בתוך ארמון השיש, אחים דלקו, ולפידים בערו, מחממים את האוויר כך שיהיה נעים גם אם מהול טיפה בעשן.
"איך אני מגיע למטבחים?" הוא שאל משרתת חולפת בעודו צועד במסדרונות הארמון.
"תפנה ימינה פה בקצה ואז שמאלה אל דלת העץ, אתה תשמע אותם יופי כשתתקרב" היא ענתה לו ועמדה למהר בדרכה.
"תודה" הוא זרק לה כסוף וחייך אליה כשהיא העיפה לו מבט מלא פליאה, הוא שכח כמה כסף משמח אנשים עניים, עבר זמן רב מאז שלא היה לו אותו.
הוא צעד אל המטבחים, משאיר טביעות מגפיים רטובות בעודו מתקדם על רצפות השיש האפורות, מעניין כמה שיש יש פה. הוא חשב לעצמו אבל קו המחשבה הזה נקטע על ידי קול בכי חלוש שעלה מידו השמאלית.
"לפחות את עדיין בחיים ילדה" הוא ענה לקולות הבכי שלה.
המשרתת צדקה, הוא באמת היה יכול לשמוע את המטבחים יופי. צעקות וצלצול מתכת עלה מהם בנוסף לחום כמעט מחניק וריח של תבשילים.
למעשה המטבחים היו כל כך עמוסים שאף אחד לא שם לב לביירו כשהוא נכנס אליהם. אף אחד גם לא שם לב כשהוא גנב שני לחמניות חמות ממגש חסר השגחה שיצא מהתנור.
לחמנייה אחת בפה שלו ואחת נקרעת לגזרים ביד אחת ומושטת לתינוקת העטופה בפרוות שנחה בזרועו.
YOU ARE READING
אוגדן סיפורים (Octo3112)
Historia Cortaזהו אוסף סיפורים קצרים אני רוצה להודות לCrazy fangirl @user730220124704 שבגלל שהיא הקפיצה לי התראה היום החלטתי לפתוח את הספר הזה בווטפאד. בגדול אני בעיקר מעלה את הכתיבה שלי לאתר בשם עיר הספרים תחת השם Octo3112 אפשר למצוא את הפרופיל שלי בקישור הבא...
