בבוקר של השלושה עשר בינואר אלפיים ושלוש עשרה התקבלה קריאה במוקד החירום של רשות הכיבוי וההצלה על גבר לכוד באוטו בעקבות תאונה בפאתי העיר רמת גן.
לקריאה הגיעו שני בעלי תפקידים, אחת מהן הייתה ויקטוריה מיכאלסון, פארמדיקית.
בעת הגעתם לזירת התאונה, בעקבות טעות בזיהוי, שניהם נרצחו ביריות.
----
בבוקר של הארבעה עשר לינואר באותה שנה נפתחה דלת של בית בחולון, על סף הדלת עמד גבר צעיר, עדיין נער, במכנסי דגמ"ח וחולצה לבנה, השער שלו היה קצוץ קצר ובידו הוא החזיק גרזן שראשו צבוע באדום, גרזן כבאים.
מהצד השני של הדלת, בתוך הבית עמד הר אדם בשם ולד. הוא הביט מטה אל הנער מבעד למשקפי שמש שהתעקב ללבוש גם בתוך בניין ולעיתים גם בלילה.
"סמי הכבאי, בוקר טוב." הוא אמר לנער, משלב ידיים ענקיות על חזהו.
"ולדיסלב בוקר טוב, אתה הולך לתת לי לעבור?"
ולד נד בראשו לשלילה.
"אני מבין" ענה לו הנער והניף את הגרזן היישר אל עבר ראשו של ולד שמיהר לקחת צעד אחורה ולשלוח יד אל החגורה שלו, מנסה לשלוף את האקדח מהנרתיק בזמן.
אבל עם כמה שהוא היה גדול ומאיים ולד לא היה זריז מספיק, הנפה מהירה של הגרזן אל עבר היד שהוא שלח לאקדח ולהב הנשק נתקע בגב ידו, החתך שנותר כמעט ניתק את רוב כף היד משאר הזרוע וולד החליט שהוא מעדיף לעשות משהוא אחר עכשיו, ספציפית היא העדיף לזעוק מכאב. מזל שזה לא נמשך הרבה זמן כי אבטחת הגרזן הבאה פגעה לו במוח.
הנער זינק מעל הגופה הענקית של ולד אל תוך הבית. הוא שמע מישהו יורד במדרגות במהירות לבדוק כנראה מי צעק ולמה ומיהר אל המדרגות בעצמו, מניף את הגרזן תוך כדי תנועה.
המומנטום של שני עצמים בתנועה התנגש והתחבר לכדי מחזה מרהיב של עצם חזה מתנפצת פנימה כאשר בחור קירח רץ במורד המדרגות הישר אל תוך הגרזן של 'סמי הכבאי'. הוא נפל אחורה, מחרחר דם והראש שלו נדפק במדרגות כשהוא החליק במורדן.
הנער החל לעלות במדרגות, היה בהן מעין עיקול שהסתיר את מי שלמעלה ממי שלמטה ולהפך.
בקומה למעלה הוא מצא שני בחורים נוספים נשענים בשעמום על הקיר. הנפה מהירה של הגרזן בשתי ידיים הובילה את הלהב דרך הצוואר של אחד מהם אל תוך הקיר שהוא נשען עליו. הגרזן כמעט נתקע שם אבל דחיפה חזקה עם הרגל כנגד המנוף שידית הגרזן סיפקה הספיק בשביל להביא אותו לביקור בראש של הבחור השני כמעט בדיוק בזמן, הוא הספיק לירות רק פעם אחת.
הנער המשיך הלאה, מתעלם מפצע הירי (הבטן לא כזאת חשובה בכלל, נכון?). הוא המשיך הלאה במסדרון, דלת נפתחה וממנה יצא אדם עם רובה, אם-16, אבל הוא היה קרוב מדי לנער והגרזן לקח את הידיים שלו לסיבוב על הרצפה בנפרד משאר הגוף. מאחורי הבחור הגידם עמדה אישה עם אקדח שלוף, היא סיימה עם להב גרזן ישר בפנים בדיוק בנקודה שבין האף לעין, היא נפלה לאחור והגרזן השמיעה צליל "שלאק" כשהנער שלף אותו מהפנים שלה, שלדעתו לפני שהוא השחית אותם היו דיי נאים.
הוא נכנס לחדר שהם יצאו ממנו, בפנים חיכו לו ארבעה אנשים נוספים, כולם סיימו את חייהם במפגש עם להב הגרזן.
בשלב הזה הנער היה ספוג דם וקצת דברים יותר מגעילים גם, בכל מקרה הוא התקדם אל דלת המרפסת, הדלת הייתה שקופה לכן היה יכול לראות את האדם שמתשופף מעברה השני.
הוא פתח את הדלת ולקח צעד קדימה.
"סמיון! סמי! אנחנו יכולים לדבר על זה!" האיש החליפה השחורה ניסה לחייך אליו אבל הוא רעד.
"הם לא ידעו שהיא אחותך, הם חשבו שהיא בכלל שוטרת. הם כבר מתים סמי, הרגת אותם, אנחנו יכולים להמשיך הלאה."
סמיון לקח עוד צעד.
"אני אשלם לך, אני אתן לך מה שאתה רק רוצה, כסף, מכוניות, בתים, בחורות, סמים. באמת סמיון כל מה שאתה רוצה, רק תניח את הגרזן." הוא התחנן כפי שהרבה אנשים שיודעים שהם הולכים לקבל את המגיע להם עושים.
סמיון הרים את הגרזן מעל הראש שלו, הבחור בחליפה בא לומר משהו נוסף אבל זה נקטע על ידי להב של גרזן כבאים במוח.
----
בצהריים של הארבע עשר בינואר אלפיים ושלוש עשרה נפתחה חקירת רצח על טבח שהתבצע בבית בפאתי חולון, כל הקורבנות היו חברים בארגון הפשע של יבגני טרחניאץ כולל טרחניאץ עצמו שהיו חשודים במעורבות ברצח של שני אנשי שירות הכבאות וההצלה אמש, החשוד העיקרי הוא סמיון 'סמי הכבאי' מיכאלסון, חבר ידוע בארגון הפשע של טרחניאץ, אבל עקבותיו אבדו אחרי שככל הנראה עזב את הארץ למדינה בלי הסכם הסגרה.
YOU ARE READING
אוגדן סיפורים (Octo3112)
Nouvellesזהו אוסף סיפורים קצרים אני רוצה להודות לCrazy fangirl @user730220124704 שבגלל שהיא הקפיצה לי התראה היום החלטתי לפתוח את הספר הזה בווטפאד. בגדול אני בעיקר מעלה את הכתיבה שלי לאתר בשם עיר הספרים תחת השם Octo3112 אפשר למצוא את הפרופיל שלי בקישור הבא...
