מבחינת שקד זה היה יום רגיל, הוא הלך ברגל לבית הספר במרכז ראשון לציון, הבניינים סביבו מיתמרים מעליו, דודי שמש ומזגנים היו זרועים עלינם כאילו אל משועמם החליט לזרוק חופנים מהם מטה והם נדבקו היכן שנחתו.
כיוון ששקד היה נער רגיל לחלוטין, בתיכון עירוני רגיל,בן שבע עשרה, בכיתה יא', עם ציונים ממוצעים ב4 יחידות מתמטיקה וציונים בסדר ב5 יחידות אנגלית, בלי חברה, עם שני חברים טובים, שני הורים שעבדו שעות ארוכות והשאירו אותו בעיקר לעינייניו, שתי אחיות גדולות שכבר יצאו מהבית, חיבה עזה למשחקים בפלייסטיישן ובעית חצ'קונים קטנה - אז ברור מאליו לאן הסיפור הזה הולך (הרבה צלילים מתכתיים, דרמת נעורים ומפלצות)
בשער הכניסה לבית הספר ליד חיים המאבטח המבוגר שרוב עיסוקו היה לחבוש כיפה, לעשן סיגריות בהפסקות שלו ולהנהן לנכנסים בשערי בית הספר, עמד גבר שנראה צעיר יחסית, הוא נעל נעליי טיולים שחורות של אצטק ומעליהם מכנסיים שחורים ארוכים למרות מזג האוויר הים תיכוני החם, חולצה מכופתרת תכולה עם שרוולים ארוכים שבצווארון שלה תלוי מיקרופון שחור קטן שהשלים את הסט עם האוזנייה שהסתלסלה אל אוזנו השמאלית, שערו היה שחור, מסופר קצר אבל לא קצר מידי, כמו חייל עם פטור שיער והיו לו זיפים שהעידו על יכולת לגדל זקן במהירות. הוא סקר את הבאים בשערי בית הספר (הדי ממוצע יש לציין) במבט שכנראה חודד והושחז בסדנת עבודה מקצועית לתחום.
ואז העיניים שלו פגשו בצורה חסרת הייחוד של שקד והוא התביית עליו כמו הדגים האלה שנצמדים לכרישים עם השיניים ואף פעם לא עוזבים.
"המטרה אותרה, נע לאסוף את הנכס." הוא זז דרך זרם האנשים כמו קוף דרך מטע בננות, כלומר שולח ידיים להזיז את מה שהיה מולו כול הזמן, שלא כמו קוף במטע בננות הוא לא קילף את העור מעל האנשים ואכל את הבשר שלהם תוך כדי שהוא מתקדם.
הוא תפס את שקד בכתף שלו וגרר את הנער ההלום משם במהירות מכניס אותו לרכב שטח שחור שהמקום היחיד שהוא לא מושך בו תשומת לב הוא בקרקעית האוקיינוס כשאף אחד לא מסתכל.
דלת הרכב נסגרה והם נסעו, שקד בקושי הבין שנחטף כשהבחור - אורי שמו - פנה אליו במילים שהיו אולי מובנות לאדם שקורא את הטקסט הזה ויכול לעכל כל מילה בקצב שלו, כפי שנהוג בספרות הכתובה, אבל שקד לא הצליח לפענח אפילו מילה אחת מדבריו.
אורי סיכם את דבריו ב"'כנס לרובוט" ופנה להביט בנהג שבלם בחוזקה את הרכב.
הם יצאו מהרכב שלא נראה כלל כאילו הוא שייך לסוכנות ממשלתית העוסקת בדברים רעועים מוסרית ואורי גרר את שקד אחריו, מוביל אותו אל תוך בניין סטנדרטי למראה - ככול שמחסן עם מנעול רתק, מצלמות אבטחה חדישות ומחסור מחשיד בגרפיטי - יכול להיראות סטנדרטי ולא כיסוי למטה של גוף ממשלתי כפי שצויין קודם.
בתוך הבניין מצא את עצמו שקד יושב בכיסא משרד מהסוג עם הגלגלים, ריפוד עור שחור ואפילו משענת ראש. מולו היה כיסא נוסף ריק מול הכיסא עמד אדם שהיה הבוס של אורי, אך שקד לא ידע זאת.
הוא עצמו גם כמובן הסביר לשקד את הצורך הקיומי שהוא ייקח את עצמו בידיים וי'כנס לרובוט כבר תוך כדי שהוא מנופף בידיו על מנת להדגיש את הדברים.
שקד רק יכל להנהן בהלם, בתוך הראש שלו הוא עדיין היה בדרך לבית הספר ולא במתקן ממשלתי סודי תחת הסוואה לקויה.
הם הובילו אותו אל חדר תת קרקעי גדול ובו רובוט.
עכשיו, יש כמה סוגים של רובוטים: רובוטים רגילים, שהם בגודל של אדם ממוצע או מעט גדולים יותר, רובוטים גדולים, שהם בגודל של שישה מטרים לערך - זה לא מדע מדוייק ורובטים ענקיים שכאשר הם הולכים ברחוב בנייני מגורים מגיעים להם לקרסוליים.
הרובוט במוסך שלהם בהחלט היה מהסוג הענקי והם מיהרו לדחוף את שקד אל תוך תא הטייס שרוהט במיטב הטכנולוגיות שלא ברורות לילד בכיתה י"א.
אז כן כמו שהבנתם הסיפור הזה הולך לאן שחשבתם, שקד נכנס לרובוט, בעוד כמה דקות ישלחו אותו להילחם במפלצת ענקית - מה שנקרא בעגה המקצועית "קאיי'גו" - ולאחר מכן הוא יצא מהרובוט, יפגוש איזה בחורה שככל הנראה גם נוהגת לבלות פרק זמן מעל הממוצע בתוך תאי טייס של רובוטים ענקיים ומשם הכל כבר צפוי.
כן הכול כבר צפוי.
ובאמת כמה דקות מאוחר יותר הרובוט הענקי ששקד שכן בתא הטייס שלו עמד אל מול מפלצת בגובה בניין רב קומות. הסטאנד אוף המקסיקני הזה התרחש בחוף הים, אז גם הרובוט וגם המפלצת שקעו קצת בחול.
ואז המפלצת התקדמה בצורה מאויימת, ואז שלחה יד אחת קדימה לתקוף את הרובוט הענקי.
בתוך הרובוט הענקי באותה העת שקד ישב וחשב, הוא הרי לא יודע להפעיל רובוט ענק שכזה, הוא אפילו לא יודע להפעיל רובוט קטן בהרבה. אולי אם היה כאן שלט של פלייסטיישן במקום מה שנראה כמו הקוקפיט של מטוס קרב אחוז ההצלחה שלו היה גבוהה יותר. הוא די התעלם מההוראות שצעקו לעברו בקשר ושיכלו לסכם אותם ב"תכניס לו אגרוף בבטן" אבל לא כי הוא התכוון, אלה כי היה לו דברים חשובים יותר לעשות עכשיו, כמו לחשוב על זה שממש כדי להם להתחיל לשים שלטים של פלייסטיישן ברובוטים ענקיים.
הקאייג'ו הגיעו אליו, משלח ידיים מפלצתיות וטוחן את הרובוט הענקי לגזרי מתכת.
YOU ARE READING
אוגדן סיפורים (Octo3112)
Short Storyזהו אוסף סיפורים קצרים אני רוצה להודות לCrazy fangirl @user730220124704 שבגלל שהיא הקפיצה לי התראה היום החלטתי לפתוח את הספר הזה בווטפאד. בגדול אני בעיקר מעלה את הכתיבה שלי לאתר בשם עיר הספרים תחת השם Octo3112 אפשר למצוא את הפרופיל שלי בקישור הבא...
