בצבא שירתתי ביחידה מיוחדת, כזאתי שאסור לומר את השם שלה ואסור לי לספר לאף אחד שהייתי שם או מה עשיתי בצבא.
אמרו לנו להגיד שאנחנו משרתים בחיל האוויר פשוט.
והיה לי שירות אחלה, לא קל, אבל אחלה.
מאוד התבגרתי והתפתחתי כבן אדם, הרבה בגלל הקושי ובעיקר בגלל שהתגברתי על הקושי.
רוב זה היה בזכות המפקד שלי, עמית.
אה סליחה, סרן ע'.
בתכלס הבעיה היחידה שהיה לנו החיילים שלו איתו, הייתה שהוא לא אישר לאף אחד פטור שיער וזקן. חוץ מזה הוא היה המפקד הכי טוב שמישהו יכול לבקש. כשצעדנו קילומטרים על גבי קילומטרים הוא היה שם איתנו, זחלנו בחולות והוא היה לצידנו, היה לנו קשה והוא היה שם להרים אותנו, אבי נפצע ברגל, ע' עשה הכל בשביל להשאיר אותו במסלול ושלא ידיחו אותו כשהוא לא יכול לרוץ, ליותם היו בעיות בבית, למחרת ע' הגיע אליו עם המש"קית ת"ש והם אישרו לו כל מה שצריך, כשאח שלי נפצע בתאונת דרכים ע' היה האדם הראשון בחדר בבית החולים חוץ ממני ומההורים שלי.
קיצר הערכנו את ע', הוא היה אחלה מפקד, עם כול הפאסון שלו, והווייב של הגבר גבר מהפריפריה, כמו שהוא לא נתן לנו פטור שיער וזקן כך גם הוא היה, עם גלח תמידי ופנים מגולחות למשעי.
הוא גם הציל את החיים שלי פעם, באמת חטף כדור בשבילי וחזר ליחידה שבוע אחר כך.
קיצר שום דבר לא הכין אותנו לשחרור שלו.
בחיים לא הייתי מצפה.
אפילו לא זיהיתי אותו בהתחלה, נראה לי שאף אחד לא זיהה אותו.
פעם ראשונה שראינו אותו על אזרחי כל היחידה.
הדבר הראשון היה כמובן העגילים, כי היו מיליון מהם, הוא קירקש וניצנץ מרוב מתכת על הפנים שלו, כן הפנים, לא רק האוזניים שהיו מכוסות בחתיכות מתכת קטנות מכל כיוון אפשרי, גם האף, הלשון, השפה ואפילו עגיל בגבה אחת. הדבר השני היה הלק, הציפורניים שלו היו צבועות בשחור, לא כאילו הוא לקח טוש או משהו וצבע אותן, אלה באמת לק מבריק בצבע שחור על כל הציפורניים שלו. את הקעקוע של הנחש אני לא מאמין שאף אחד מאיתנו לא ראה אף פעם, אבל עכשיו לא היה אפשר לפספס את גוף הנחש שחיבק את עצם הבריח שלו והיה אפשר לראות את עצם הבריח שלו בגלל שהוא לבש חולצה גזורה, ע' שלא חשבתי שיודע שלא לגלחץ את הנעליים בכל בוקר וערב הלך עם חולצה גזורה בצבע ורוד בהיר. נעלי הפלטפורמה היו מיותרות לגמרי, הוא לא היה אדם נמוך, בערך מטר שמונים, בנעליים האלו הוא הגיע לכמעט שני מטר בטח,ץ ואילו נעליים הן היו, מגפיים שחורות עם קוצי מתכת לכל גובהן.
לא הסכימו בהתחלה להכניס אותו בש.ג., כי מי זה ההזוי הזה שבא לבסיס, עד שהבינו שזה ע' שבא לגזור חוגר...
כול היחידה פשוט בהינו בו בהלם.
לקחו את הקצין שלי והפכו לפוסטר בוי של הוט טופיק.
YOU ARE READING
אוגדן סיפורים (Octo3112)
Povídkyזהו אוסף סיפורים קצרים אני רוצה להודות לCrazy fangirl @user730220124704 שבגלל שהיא הקפיצה לי התראה היום החלטתי לפתוח את הספר הזה בווטפאד. בגדול אני בעיקר מעלה את הכתיבה שלי לאתר בשם עיר הספרים תחת השם Octo3112 אפשר למצוא את הפרופיל שלי בקישור הבא...
