הנערה הביטה מעלה אל העננים והעיניים שלה נצצו, אור השמש משתקף בהן.
באותו הרגע היא ראתה את העתיד, שלה, של העיר שלה, של העולם שלה, עתיד בו השמיים שייכים לה, בו היא יכולה להושיט יד ולגעת בהם.
הרוח נשבה, משחקת בשערה, ועדיין במבט שאינו ממצמץ הנערה הביטה מעלה, בטוחה שמה שהיא רואה עכשיו בעיני רוחה הוא האמת לאמיתה.
ובעוד רגע כאשר הרוח תדחוף את הענן אל מול השמש, האוויר יתצנן והנערה תמצמץ בעינייה ותשפיל מבטה אל העיר המחכה תחתיה היא עדיין תזכור את התחושה הזאת, עמוק בתוך החזה, כמו ניצוץ של אש חמה, הידיעה המוחלטת שמה היא ראתה הולך להיות המציאות, לא משנה מה. והיא תרד מהגבעה עליה היא עומדת, ותמשיך ביום שלה, והשמש תשקע והעננים ינשבו הרחק ברוח.
אבל אור השמש המנצנץ בעיניה, לעולם לא ידעך.
YOU ARE READING
אוגדן סיפורים (Octo3112)
Short Storyזהו אוסף סיפורים קצרים אני רוצה להודות לCrazy fangirl @user730220124704 שבגלל שהיא הקפיצה לי התראה היום החלטתי לפתוח את הספר הזה בווטפאד. בגדול אני בעיקר מעלה את הכתיבה שלי לאתר בשם עיר הספרים תחת השם Octo3112 אפשר למצוא את הפרופיל שלי בקישור הבא...