לוקאס

11

מנקודת המבט של לוקאס:
.

חייל שלי שהיה בדרך לחו"ל צילם לי פתאום שהוא ראה את אוליביה בשדה תעופה אני מתקשר למישל ופדריקו "איך פיספסתם אותה"? - אני צועק עליהם,

"רק חברה שלה ירדה עם שלושה מזוודות" מישל אמר להגנתו, אני נוסע בשיא המהירות עובר רמזורים אדומים, חותך אנשים בכביש,

אני מגיע למטוס, 2 דקות לפני שהוא ממריא, הדיילות מביטות בי בחשש "תגידו לטייס לא לטוס לוקאס דה ויטלי על המטוס",

אני מוצא את אוליביה וחברתה במהירות "בואי עכשיו" אני מצווה על אוליביה "לא" היא אומרת ומביטה בי בזעם, שאישה אחת דוחקת בה לרדת כי אותה אישה טענה ש אוליביה מסכנת את חייהם של שאר הנוסעים,

היא לא מוכנה לבוא, "בואי או שאני אקח אותך בכוח" אני אומר לה "אתה לא יכול לקחת אותי, אני אדם חופשי, ויש לי זכויות" היא צעקה עלי וכמה אנשים מחאו לה כפיים שהעזה להתנגד לי, לוקאס דה ויטלי,

"קח גם את חברה שלה" אני מודיע למישל, "אוקי, אוקי אני אבוא, אל תגעו בה" אוליביה ישר אומרת, ידעתי שזו הנקודת חולשה שלך היא אומרת לה משהו בשפה שלהם,

והחברה שלה מצטרפת אלינו, "רק שיהיה לך ברור, אני שונאת אותך" היא לוחשת לי וחורקת שיניים, "גם אני אוהב אותך מלאכית קטנה" אני אומר,

היא מוציאה לי לשון בבוז, הן נכנסות למכונית בעלת 7 המקומות, חברה שלה ומישל מאחורה, אני ואוליביה באמצע,

ופדריקו ורוסו מקדימה, רוסו מביט בי במראה מחכה שאסמן לו איך להכין את האוטו, הוא סוגר את החלונות השחורים שמפרידים בין כל שורה באוטו,

החלון מאחורינו ומקדימנו נסגר והיא נלחצת, אני יכול לראות את זה, היא עם שמה לבנה קצרצרה, כזאת שמבליטה לה את התחת, כזאת שאני יכול לחדור אליה בלי להוריד אותה בכלל,

"תפסקי רגליים" אני מצווה, היא נכנעת ישר, אני אצטרך להיות יצירתי הפעם, אני קושר את ידייה בחגורה,

ונעמד על ברכיי בין 2 רגליה שכרגע פתוחות לרווחה ומחכות רק שאטעם את טעמה, אני שם לה טיפה מהג'ל תות "לוקאס" היא גונחת את שמי בעדינות מנסה להביא לתשומת לבי "שורף לי" היא אומרת בגניחות עדינות,

אני מחייך, ומביט בכוס שלה המלא נוזלים, החדרתי את הלשון שלי פנימה, מלקק ומוצץ, שומע אותה נאנחת בהנאה, מתנשפת,

ואז ממש גונחת, היא חייבת להיות בשקט אם היא לא רוצה שכולם ישמעו שאני גורם לה להנות ככה, "תגמרי" אני מצווה עליה, הכוס הקטן שלה מתהדק סביב הלשון שלי,

ונוזל לבן וחמים יוצא ממנה, אני מנקה אותה, "סיבוב שני" אני לוחש לה, אני מתיישב לידה, עדיין לא משחרר את הידיים שלה שעדיין קשורות בחגורה,

ואני מחדיר אליה שתי אצבעות ומפמפם אותם בתוכה במהירות, אני מעלה טיפה את אצבעות ומשחק לה בדגדגן, היא משתגעת, הגוף שלה משתגע,
.
.

מנקודת המבט של אוליביה:
.

הוא ציווה עלי לרדת מהמטוס, ושחף ירדה איתי "אני לא משאירה אותך לבד עם המשוגע הזה" היא אמרה, הוא והחיילים שלו דחפו אותנו בכוח לאוטו,

את שחף וחייל שלו שכבר ראיתי בעבר לספסל האחורי של האוטו, אותי ואת לוקאס לאמצעי, ועוד 2 חיילים שלו מקדימה,

הנהג סגר את החלונות שבתוך הרכב מה שהפריד אותנו משאר הנוסעים, "תפסקי רגליים" הוא ציווה ידעתי שאין לי מה להתנגד,

הוא ישיג את זה בציווי או בכוח, הוא קושר את הידיים שלי בחגורה של האוטו, ונעמד על ברכייו בין 2 רגלי,

שכרגע פתוחות והוא שולט בי, ויכול לעשות בי כרצונו, הוא שם לי משהו שורף בכוס, מעיין ג'ל כזה קריר, "לוקאס" אני נאנחת, "שורף לי",
אני אומרת לו תוך כדי שאני נאנחת,

הוא מחייך ומחדיר את הלשון שלו פנימה, וגורם לי לגמור בפעם הראשונה בפה שלו, ובפעם השניה על האצבעות שלי,

שהוא פמפם בתוכי במהירות וגרם לגופי להשתגע, שאנחנו מגיעים עומדת שם אישה שלא ראיתי לפני, אני מנחשת שהיא קטנה ממני, לפי גודל גופה,

והמבט הזורח שעל פניה, היא עומדת עם פדריקו, אחד החיילים הבכירים של לוקאס, לוקאס מרים אותי מהרכב "אני יכולה ללכת בעצמי" אני צועקת עליו,

והוא לא מקשיב לי כהרגלו "אנדראה, אחותי הקטנה, תכירי את אוליביה, אישתי" הוא אומר, אני מעיפה לו סטירה, ונותנת לו מכות בחזה,

שנראה שהוא לא מרגיש בכלל, הוא לא מעז לעשות לי כלום ליד אחותו, אני בספק שהיא יודעת שהוא חטף אותי, אני חייבת להיעזר בה כדי לברוח,