לוקאס

4

אישה מבוגרת נכנסה לחדר ולקחה אותי עם 2 אנשי אבטחה, גדולים, שכל אחד מהם נראה כמו הר אדם, הם דחפו אותי לאיזה חדר,

ועמדו בחוץ כמו שומרים, האישה המבוגרת הפשיטה אותי לגמרי, והלבישה אותי בחצאית משובצת קצרה שיש לה טיץ מחובר בצבע לבן באורך של תחתון בערך,

החצאית בקושי כיסתה את הירך שלי, היא שמה לי חולצה לבנה מכופתרת, שהבליטה את השדיים שלי החוצה,

נראתי כמו תלמידה מקטגורית פורנו, היא פתחה את הרוכסן בממוקם בדיוק בכוס שלי, שמה לי שם משהו ששרף,

ודחפה אותי בחוזקה עד שחטפתי מכה והתנגשתי בדלת בעוצמה ונפלתי על הרצפה, אנשי האבטחה לקחו אותי משם בכוח,

ולוקאס רץ לכיוון שלנו, וצעק עליה משהו באיטלקית כנראה וירה לה ביד,

היא ביקשה ממני סליחה באנגלית והלכה, אם הוא מסוגל לירות במישהי שיכולה להיות סבתא שלו, הוא יהיה מסוגל לירות גם בי חשבתי לעצמי הוא הרים אותי בשתי ידיו השריריות,

"נפצעת?" הוא שאל באנגלית עם מבטא כבד סימנתי לו לא עם הראש, אבל הוא הבחין בחבלה בזרוע שלי, ושם לי משחה, הוא הרים אותי מהספה,

לחדר שהיה נראה כמו בסרט 50 גוונים של אפור, מיטה עם אזיקים, שוטים, ספאנקים, ביצות רטט, וצעצועי סאדו מאזו אחרים, הוא הדף אותי על המיטה וקשר אותי אליה, בידיים ברגלים, לא יכולתי לזוז בכלל.

"שמע ישראל ה אלוהינו, ה אחד, שמע ישראל ה אלוהינו ה אחד" מילמלתי בלחש והתחלתי לבכות,

הוא התחיל לגעת בי, לשחק בגופי כרצונו, בפנים אני צרחתי מבחוץ אני בכיתי, בשקט, בלי קול, הוא קרע את החולצה שהאישה המבוגרת שמה לי,

וליקק את הפטמה שלי, יותר נכון טרף, התפללתי רק שזה יגמר, הוא הסתכל עלי ושחרר אותי מהאזיקים,

יצא ונעל את החדר, זה הרגיש כאילו עבר נצח והספקתי לישון מאז פעמיים, הוא פתח את הדלת שבידו צלחת, רק עכשיו הבנתי כמה אני רעבה, "אני מצטער" קמתי סופסוף מהמיטה והעפתי לו סטירה "אתה מצטער?" - צעקתי, "אתה מצטער?" צעקתי שוב,

"תאכלי קצת שיהיה לך כוחות למחר" הוא אמר משפיל את מבטו עדיין לריצפה, "למה אני צריכה כוחות למחר?" דרשתי לדעת "אנחנו עוזבים את איטלי" הוא אמר.

"אני לא הולכת לשום מקום, בטח לא איתך, המקום היחיד שאני מוכנה ללכת אליו זה ישראל" צעקתי "ואני לא אוכלת חזיר" אמרתי שאני מביטה בצלחת שהוא הביא, "אז חבל מאוד" הוא אמר והלך נעל אחריו את הדלת.
.
.

מנקודת המבט של לוקאס:
.

חבל שהיא נלחמת איתי, זה היה יכול להיות הרבה יותר קל אם היא הייתה מקשיבה לי, ניגשתי ללאסי אם הבית, שתדאג לארגן את אוליביה שתיהיה מוכנה שנצא לדרך,

אני מביט בלאסי בזמן שהיא מעירה את אוליביה מקלחת אותה ומלבישה אותה בחצאית קצרצרה שקופה לבנה, וחולצת בטן לבנה בעלת מחשוף וי שקופה,

ושמה לה תכשיטי זהב ומורחת אותה בקרמים,
אוליביה יוצאת לגינה, אנחנו יושבים ליד הברכה אוכלים ארוחת בוקר,

היא עם רוח קרבית היום, היא צועדת בשיא הביטחון, מאופרת קלות  "את נראת..." אני אומר והיא קוטעת אותי "גוועת, אני גוועת" אני מחייך אליה, מנסה להיות עדין איתה,

היא לא אוכלת, רק יושבת בכיסא עם מבט חמוץ, "תאכלי" אני אומר "לא" היא תוקפת,

"מה הבעיה עכשיו?" שאלתי "אני יהודיה, אני אוכלת רק אוכל כשר" היא אמרה "אני אדאג להביא לך את השף כהן תוך 10 דקות" אני עונה לה בקוצר רוח,

"קומי" ציוויתי, "מה" היא שאלה "אמרתי קומי" ציוויתי בקול רם יותר, ומשכתי בידה, הובלתי אותה למסדרון הצמדתי אותה לקיר בכוח,

"את שייכת לי מובן?" שאלתי, היא שתקה ולא ענתה "מה קרה בלעת את הלשון?" שאלתי, הפלקתי לה בחוזקה בישבנה שלושה פעמים , "את שייכת לי מובן?" שאלתי שוב, היא נפלה על הרצפה והתעלפה,