לוקאס

18

עד שצוציק קטן, כנראה חדש פלט "הוא נסע לבית שלך, אני מתקשר למישל, אין מענה, גם ללאסי, אותו דבר, אני נוסע בשיא המהירות, לבית,

אני מגיע מגלה את מישל ולאסי שוכבים חסרי הכרה, אני מחפש אותן בכל הבית את 2 הנשים האהובות עלי, את אחותי, ואת זאת שאני אשים לה טבעת על האצבע,

אני מוצא את אנדראה יושבת על הרצפה, בתוך שלולית של דם, "הוא ל...ל....לא הצליח ל...ל.....ל... לגעת בי בזכות אוליביה, א.... א.... א.... אבל הוא לקח אותה איתו, הוא נ.... נ.... נ.... ניסה לאנוס אותי, ו אוליביה לא נתנה לו, והוא לקח אותה",

היא אמרה בוכה ומחבקת אותי, אני מרים את אנדראה ומסיע אותה בטיל לבית של ההורים שלי, שדואגים לה ומטפלים בה, ונוסע במהירות לחפש את אוליביה,

אני לא מוצא אותה, כוסעמק, אנחנו מחפשים אותה ברחובות בבתים, מישהו אי פעם ראה ראש מאפיה נכנס לתחנת משטרה ומבקש עזרה?, אז הפעם זו תיהיה פעם ראשונה, לא, לא, אני לא זקוק למשטרה,

אני יכול למצוא אותה בכוחות עצמי, אבל אני אזדקק לכל עזרה שאני יכול, כל החיילים מסיירים בעיר, חלק מגנים על הבית של ההורים שלי,

זו פעם ראשונה שאני נשבר מאז, פעם ראשונה, ואני מתחיל לבכות, אני לא מסוגל, לא מסוגל לאבד גם אותה, היא הגנה על אחותי,

העדיפה להיפגע במקומה, ועשתה הכל כדי שולנטינו לא יגע באנדראה, לא נותרו לי הרבה ברירות, אני ניגש למועצה, המועצה אחראית עם רוב המאפיות ביבשת,

הדרך היחידה להחזיר אותה תיהיה לפנות למועצה ולקרוא לה להחרים את ולנטינו, דבר שעלול לקחת זמן רב מידי, ואם אפעל לבד נגד ולנטינו המועצה עלולה לסכן אותי,

אני פונה למועצה של סיציליה ואיטליה, ופוגש את דוד שלי אביו של ולנטינו, דוד שלי אוסקר תמיד היה הגון יותר מולנטינו, ואיתו אפשר לדבר בצורה הגיונית יותר מולנטינו,

אוסקר: "לוקאס בני היקר, הקאפו הבא שלנו, מה מביא אותך למועצה בני?"

לוקאס: "לצערי אלו אינן סיבות טובות, אלא רעות"

אוסקר: "קרה משהו עם המאפיה הצרפתית?"

לוקאס: "רע יותר ולנטינו ניסה לאנוס את אחותי וחטף את בת הזוג שלי" - אני צועק בכעס, נמאס לי מהסבלנות, אבא שלי אולי טיפל בזמנו בדברים בצורה סבלנית, אבל לא אני, די, יש גבול, אוסקר היה המום, הוא התקשר לולנטינו, שהעביר אותו ישר לתא קולי "אוסקר אתה יודע מה שבנך עשה זה בגידה במאפיה, הוא פוגע במשפחת המאפיה, באנדראה אחותי הקטנה, בת דודה שלו, הוא פאקינג ניסה לאנוס את בת דודה שלו, אין לו שום גבולות! והוא חטף את אישתו העתידית של הקאפו העתידי! - עונש בגידה במאפיה הוא גזר דין מוות בעינויים" צעקתי בפניו של אוסקר, שטפח על שכמי וניסה להרגיע אותי, אנחנו מכנסים את ישיבת המועצה, כמובן שולנטינו אינו נוכח, הוא ברח, אף אחד לא יודע איפה הוא, ואני פאקינג נכשלתי, בתור קאפו, בתור מאפיה, בתור אדם, ובתור לוקאס ויטלי.
.
.

מנקודת המבט של אוליביה:
.

לוקאס השאיר אותי ואת אנדראה אחותו בבית, אני יכולה להתמודד טוב יותר שאני חופשיה ולא כלואה, הוא השאיר את מישל ולאסי להגן עלנו, כאילו לאסי תוכל להגן עלינו,

מישל עוד מילא, אנחנו יושבות לשחק קלפים, ומישל ולאסי מביטים בנו ולא מורידים ממנו את העיניים, אני קמה מהשולחן "לאן?" מישל שואל, ולא בתור שאלה, אלא יותר כמו ציווי "לשירותים" סיננתי בין שייני,

הוא מלווה אותי לשירותים, איזו הגזמה, אני מסיימת, מורידה את המים, ויוצאת, אנחנו יורדים במדרגות מופתעים לגלות את לאסי שוכבת על הרצפה,