לוקאס

22

שאני חוזרת הביתה לוקאס עומד בפתח הדלת, עצבן וצועק: "איפה היית?, דאגתי לך, פחדתי שקרה לך משהו ! ",

התעלמתי וחלפתי על פניו "אני מדבר איתך לעזעזל תעני לי" הוא צעק, ואני נפלתי למיטה, אין לי כוחות שוב, לא להילחם, לא לריב, ולא להתמודד, ובטח שלא לחשוב, פשוט נמאס לי מהכל, שבא לי לוותר, 

אחרי חצי שעה בערך הוא נכנס לחדר הביט בי בעצב ובא לשכב עלי, ליטפתי את שערו, ונישקתי את ראשו,

הוא התחיל לדבר בעצב: "אני מצטער, אני באמת לא יודע איך צריך להתנהג עכשיו, אני מפחד שכל דבר יהרוס לי, לא משנה מה" הוא אומר, אני מלטפת את גבו,

"אני יודעת" אני אומרת בשקט וממשיכה: "אנחנו נלמד איכשהו לעבור את התקופה הזאת, אבל אני צריכה שתבטיח לי משהו" אמרתי,

הוא חייך אלי ונישק את ידי: "בטח מה שתרצי" הוא אמר, כיחחתי בגרוני ואמרתי: "אני צריכה שתבטיח לי שלא משנה מה, נעבור את זה ביחד" אמרתי, "מבטיח",

בעתיד אני כנראה יגלה שזה שקר, אבל נכון לעכשיו, אני מאושרת, בזכותו, אבל ברור לי, ברור לי שבמאוחר או מוקדם זה יגמר, ולא בא לי להיפגע לא עוד, נמאס לי להיפגע,

אין לי זין לזה יותר, הוא מנשק אותי, והולך לחדר העבודה, במשך שלושה שבועות זו השגרה, הוא חוזר מהעבודה, מדביק לי נשיקה אחת בודדה והולך לחדר העבודה, ומסתגר שם שעות,

את ארוחת הצהריים וארוחת הערב הוא. אוכל במשרד, בערב שאני הולכת לישון הוא לא מופיע, ובבוקר שאני קמה המיטה ריקה,

והוא כבר יצא לעבודה, עד שיום אחד נמאס לי, נמאס לי שהוא חוזר, ובקושי מתייחס לקיומי, אני דופקת בדלת חדר העבודה,

"אני עסוק" לוקאס אומר, אני פותחת בלי לשאול את הדלת של חדר העבודה שמתבררת כנעולה, "לוקאס תפתח או שאני נשבעת אני שוברת את הדלת" צעקתי ואיימתי,

הוא היה בשוק יכולתי לדעת לפי המבט שלו שפתח את הדלת, "אני עסוק, אני באמצע פגישת עסקים, מה כל כך חשוב שאת מפריעה לי?" - הוא סינן בכעס מבין שיניו,

עברתי על פניו, ונכנסתי לחדר עבודה, אני מתיישבת בכיסא שלו, הוא התעצבן וסגר את הדלת ואמר בעצבים : "אוליביה מה את רוצה", הבטתי בו בבוז ואמרתי : "להגיד לך שאני עוזבת אני חוזרת לארץ שלי" אמרתי ובזאת יצאתי מחדר העבודה שלו,

הוא מושך בידי בהלם ואומר: "לא זכור לי שאישרתי לך" הסתובבתי לכיוונו: "לא זכור לי ששאלתי" אמרתי בבוז,

הוא הצמיד אותי לגופו השרירי, יכולתי להרגיש כל שריר בגופו בצורה המושלמת, הוא סגר את המחשב, והעיף הכל בבום מהשולחן עבודה,

הושיב אותי על שולחן העבודה וקרע את בגדי, והעיף אותם על הרצפה מנשק ומלקק כל ס"מ בגוף שלי, גורם לי להיות רעבה ממני לעוד... הוא מחדיר את הזין שלו לתוכי,

עד שפתאום הוא התעצבן, והעיף אותי בחוזקה, נפלתי וקיבלתי מכה מהשפיץ בפינה של השולחן ונהדפתי לריצפה מגלה שאפי מדמם עד זוב דם , "תגידי לי מי שלח אותך?" הוא אמר דורש לדעת,

"כלום... אף אחד... אף אחד לא שלח אותי" גימגמתי, הוא לא האמין יכולתי לראות, הוא הרים אותי, ניסיתי ללכת, או להתנגד,

אבל לוקאס חזק ממני, הוא הרים אותי לאחד החדרים בבית שלו שמעולם לא נכנסתי, "תעזוב אותי לוקאס" אמרתי, אבל הוא מזמזם לו שיר בשמחה, ומפליק בישבני,

שהגענו הוא הוריד אותי ממנו ואמר: "תהני" הוא יצא מהדלת ונעל אותה, הייתי בתוך כלוב קטן, עם מיטת ברזל, מחוברת לקיר,

ממש שמו מיני כלא, רק שבשונה מכלא לא היו לי איזים לידיים ולרגליים אלא היה לי קולר ברזל כבד שמחובר לי לצוואר והיה מחובר גם לקיר, אני כל כך שונאת את לוקאס מה לעזעזל הוא חושב שהוא עושה.