לוקאס

21

אני יוצא מהמשרד בזעם, ושחף ניגשת אלי לא עוזרת לסיטואציה בכלל ואומרת: "אני החלטתי שהכי טוב בשבילה זה לחזור לישראל ,

יש שם מקום בשם מרכז מיטל, הוא מתמחה בטיפול פסיכולוגי למי שעבר הטרדה מינית, אונס, ואפילו הטרדות מיניות בתוך המשפחה"

היא לוקחת נשימה וממשיכה: "אוליביה טופלה שם בעבר, ואני רוצה שהיא תלך לשם שוב שתוכל להשתקם",

אני מתעצבן, אסור ששחף תיקח את אוליביה ממני, פשוט אסור,  "תני לי רק עוד שבוע, עוד שבוע אחד לנסות להוציא אותה מהדיכאון, ואם אני לא מצליח, אני טס איתכם לישראל ומממן את כל הטיפול, זה לגמרי אשמתי",

שחף התקרבה אלי, והביטה בי בעייניה המלאות, ואני לא יודע איך זה קרה, היינו כל כך קרובים, והייתי כל כך חרמן, ופשוט התנשקנו ואחר כך זה המשיך גם לסקס,

אני מרגיש מטומטם "סליחה" היא אומרת לי "אני מצטער" אני אומר, זהו אם שאלתי את עצמי איך המצב יכול להיות יותר דפוק ויותר מביך אז כל הכבוד לעצמי,

הצלחתי לגרום לו להיות יותר מביך, ויותר דפוק, כל הכבוד לך לוקאס, כל הכבוד, עובר שבוע, ואני לא רואה את שחף לבד, אני מנסה להתחמק ממנה,

זה מצב מביך ברמות ואני לא יודע בכלל למה זה קרה, זו טעות איומה, פשוט טעות, ואני פשוט דפוק, אני אוהב עת אוליביה למה לעזעזל עשיתי את זה?,

אני עושה הכל, כל מה שאני יכול רק לעשות כדי ש אוליביה תצא מהדיכאון, וכלום לא עוזר, ומחר נגמר השבוע והיא תצטרך לחזור לישראל,

אני מנשק אותה במצח, ואז בשפתיים "אוליב, מלאכית קטנה שלי, מחר את תחזרי לישראל, ואני יבוא איתך, ותאלצי ללכת לטיפול",

היא קמה מהמיטה בפעם הראשונה, מנשקת אותי חזרה, ובפעם הראשונה מאז מדברת: "אתה תוכל לישון לידי הלילה?" היא שואלת משפילה את מבטה לריצפה.

"בטח מלאכית קטנה, בשבילך הכל" אני אומר בחיוך עמום, אני מעביר אותה שהיא ישנה לחדר שלנו, אני קם ואוליביה לא לידי במיטה,

זה היה חלום כל זה? אני יורד למטבח מופתע לראות את הטבח ולאסי ועוד אנשי צוות מבשלים ארוחה גדולה ואוליביה עומדת ליד מישל מסבירה לו באנגלית מה היא רוצה להגיד והוא מתרגם להם לאיטלקית,

שחף התעוררה גם היא, ירדה במדרגות והייתה מופתעת,  תוך כמה דקות ישבנו כולנו לאכול פנקייקים, ואוליביה התנהגה כרגיל, כאילו כלום לא קרה, זה הפחיד אותי,

שאוליביה יצאה לרכב על סוסים דיברתי עם שחף "היא בשלב הכחשה" היא אמרה והנידה את ראשה מצד לצד,

שחף התקרבה אלי, צעד אחר צעד, עד ששום סנטימטר לא הפריד בנינו, והיינו כל כך פאקינג קרובים, "איך נספר לה ששכבנו" היא לוחשת לי באוזן,

לרגע עברה בי צמרמורת בכל הגוף שחירמנה אותי ברמות, "את רוצה לספר לה?" שאלתי, היא הנידה בראשה ללא, "אז כרגע לא נגיד כלום עד שהיא תגלה?" - היא שואלת,

אני מניח את ידי על ראשי, למה לעזעזל עשינו את זה, שיט,  אני מצמיד לאוליביה נשיקה ויוצא לעבוד,
.
.

מנקודת המבט של אוליביה:
.

לא הייתה לי ברירה, הייתי חייבת לחזור לעמוד על הרגלים, לא לשקוע שוב לדיכאון הכבד הזה,

אבל שחף ולוקאס התחילו להתנהג מוזר, והתחלתי לעשות הכל בשביל להעסיק את עצמי, שלא תישאר לי דקה לחשוב,

שאני לא אזכר במה שקרה שולנטינו חטף אותי, אני הולכת לאורווה, בישראל אהבתי לרכב על סוסים,

והמדריך שלי ארנון היה אף פעם לא מרוצה גם מדבר מושלם, הוא חינך אותי וגידל אותי לזה, והיה כמו אבא שלי בשבילי