לוקאס

24

"מה קרה?" - שאלתי, הם נשארו שותקים אז צעקתי עליהם: "מה?!?!?" הם המשיכו לשתוק ואני המשכתי לצעוק: "תגידו לי לעזעזל",

ניקולה ורוסו התקרבו לעברי ורוסו היה היחיד שדיבר: "אחי, היא... היא.... היא לא תחזור" לקחתי את כוס הוויסקי שלי וזרקתי לכיוונם הם התכופפו והכוס פגעה בקיר וזכוכיות היו בכל פינה,

"היא תחזור" צעקתי, הם יצאו מהחדר במהירות התקשרתי אליה, אף שיחה לא נענתה, לקחתי את המטוס הפרטי,

טייס ואת מישל ורוסו, שנראים מיואשים לגמרי, אני אמצא אותה אין לי ספק אפילו לא לרגע, ואם אני לא אמצא אותה אני אעזר במאפיה של ישראל,

אנחנו נוחתים בתל אביב, באמצע הלילה, אני שולח לה הודעה נוספת, אבל גם היא לא נקראה, לא התייאשתי, וגם לא אתייאש, האישה הזאת שלי,

היא תענוד טבעת שאני הבאתי לה על האצבע גם אם היא לא תרצה, ברגע שהחלטתי על משהו שהוא שלי לא רק שהוא עומד להיות שלי, הוא שלי נקודה, סוף פסוק,

אני מגיע לישראל הדבר הראשון שאני עושה זה יוצר קשר עם אנשי המאפיה בישראל, "מה השם שלה" שאל אותי ראש המאפיה הישראלי, "אוליביה בורוכוב" אמרתי,

הוא הביא בי בפה בפעור, ואז ראיתי שהוא התעצבן, והוא צעק: "תתרחק ממנה זה מובן? - אין לה מה לעשות עם אנשים כמוך" יריתי לו ברגל, והוא ירה לי בכתף,

עכשיו אני יודע שהוא מכיר אותה, אולי היא באה לישראל וביקשה ממנו מחסה? - אבל למה לו לעזור לה?

אוליביה, אני עומד לגלות מה את מסתירה, במוקדם או מאוחר, אני אגלה, מספר לא מזוהה מתקשר: "הלו" אני עונה, אני שומע קול בוכה,

זו אוליביה "למה ירית בו?", היא בוכה ושואלת אותי שוב ושוב, התעצבנתי בזמן שאני דואג לה היא משחקת משחקים של ילדה קטנה ודואגת לאיש שלא יחסר לאף אחד,

היא גורמת לי לפחד שקרה לה משהו והיא כועסת עלי שיריתי בו? "איפה אני אוכל לראות אותך" אני שואל קצר רוח, אבל היא מנתקת את השיחה, מה למען אלוהים היא עושה? - איך נתתי לה לשחק לי ככה במוח,

זהו זה, אני אגיע אליה ואחטוף אותה חזרה, והפעם אני לא אשחרר אותה,  אני מתקשר אליה שוב ושוב, עד שלבסוף היא עונה,

"בוא ניפגש במרינה של אשקלון, אשלח לך נהג שיאסוף אותך" היא אומרת, נהג? מה עוד לא גיליתי עליך אוליביה? הנהג מגיע תוך חמש דקות, והנסיעה לוקחת כשעה וחצי אני מגיע למקום שנראה כמו נמל,

ואוליביה עומדת שם, רוסו ומישל עומדים מאחורי, אבל היא מסמנת להם ללכת, הם לא מקשיבים לה, ומעגל של צלפים יוצאים ממקומות המסתור שלהם,

"אני צריכה להודיע לך שלא באתי לכאן לבדי, הגעתי עם מיכאל אוחנה ראש המאפיה הישראלית",

היא הודיעה, מאיפה הם מכירים? בגלל זה הוא התעצבן שהוא שמע את שמה? "תודיעי לו שאשמח לדבר איתו" אמרתי,

הוא יצא לכיווני ממקום המסתור שלו עם גלוק 17 שלוף, שרוסו ומישל שולפים גם הם אקדחים, "פני לשלום, לא באתי לחפש מלחמות,

רק לקחת את מה ששלי ולחזור לאיטלי" הודעתי לו באנגלית, הוא גיחח ואמר: "אתה מתכוון ללקחת מה ששייך לי? - כי אם אתה מתכוון לקחת את אוליביה היא נשארת כאן" הוא הודיע,

אוליביה כעסה יכולתי לראות על פניה הם דיברו בניהם בעברית, והוא מילמל מילות קללה ברוסית ובספרדית,

"אני לא רכוש שאתם יכולים לקחת עליו בעלות, ואתם גם לא תילחמו עלי כאילו אנחנו ב1864, אם אתם רוצים אותי תלמדו להתנהג למען אלוהים , היא אמרה והלכה בהפגנתיות שאופיינית לה,