לוקאס

23

מנקודת המבט של לוקאס:
.

אני לא אוהב את זה, אבל אין דרך אחרת, אחרי שהייתה פה חפרפרת שהעבירה את כל המידע האישי שלי לצרפתים,

סופסוף מצאתי אותה, ומי היה מאמין שזו תיהיה הזונה שלי, היא עומדת לחטוף על זה כהוגן, אולי אני אפילו אחזיר אותה לוולנטינו,

דפיקה בדלת שברה את מחשבתי, מה אוליביה הצליחה לצאת?, "יבוא" אני קורא ואנדראה פותחת את הדלת: "איפה אוליביה?" - היא שואלת,

זה כאילו אלוהים מנסה להתעלל בי "בבידוד" אני מנסה להישמע חסר אכפתיות, אבל אנדראה התעצבנה ודרשה שאשחרר את אוליביה,

ואחרי כמה ימים שחף ניגשה אלי לשאול איפה אוליביה, "הלכה להזדיין עם צרפתי" אמרתי, אבל את שחף זה לא הצחיק, היא העיפה לי סטירה וצעקה עלי: "אני דורשת לראות את החברה הכי טובה שלי",

חייכתי וגיחחתי: "ואני דורש לשכב איתך" אמרתי, אבל היא רק עוד יותר התעצבנה, והעיפה לי סטירה נוספת, אם היא לא הייתה אישה כנראה שהייתי מפוצץ אותה מכות,

אבל שוב, אני הבן של אמא שלי, נולדתי להיות ג'נטלמן, ואפילו לנשים של המאפיה הצרפתית אני לא ארביץ בחיים, אבל אני יכול ללמד אותה איך להתנהג בדרך אחרת,

אני מצמיד אותה לשולחן, חושף את ישבנה, ומפליק לה, היא קמה מיד והדפה אותי, יוצאת בעצבים, אני מנסה להמשיך את יומי כרגיל,

אבל אני לא מצליח, לא מצליח להוציא את אוליביה מהראש שלי, לא מצליח להתכוון לזה שאני קורא לה פוטה (זונה באיטלקית),

שחף חזרה צועקת, הפעם היא לא דפקה בדלת, וצעקה עלי: "היא עברה אונס, אונס מפאקינג בן דוד שלך, ומפאקינג עוד שישה חיילים שלו, שישה, היא הגנה על אחותך, אתה בכלל חטפת אותה, ואתה חושב שהיא מעבירה עליך מידע לצרפתים?",

היא צועקת, מדגישה את מילותיה על הידיים, ואומרת: "אתה יודע היא בכלל לא רצתה לטוס לאיטליה, אוליביה בעצם בכלל לא רצתה להכיר אותך,

ובגללך, בגללך היא לא תישן עכשיו בלילות, בגללך בגללך יהיו לה סיוטים, ואתה עוד מעז לכלוא אותה? אחרי כל מה שהיא עשתה ועברה למענך,

אתה מעז לזלזל בנאמנות שלה כלפיך? - גאד דאיים כל מה שהיא רצתה ממך זה טיפה של יחס פאקינג שלושה חודשים שהיית מגיע הביתה בקושי מנשק אותה,

לא מסוגל לגעת בה, מה חשבת? - אני מחזירה אותה עכשיו לישראל שחרר אותה מיד" שחף ציוותה עלי,

אני מרגיש שאני כל כך חמור, שחף צודקת, זה עובדה שלעולם לא אשכח, לעולם גם לא אוכל לשכוח, מה שהיא עברה בגללי, עם ולנטינו,

אני הולך ישר לתא, מוצא את אוליביה שוכבת מעולפת על הרצפה, ומביא אותה לבית חולים, לוקח לה יומיים עד שהיא מתעוררת,

ביום השלישי היא קמה, קמה במהירות אפילו, ומיד הולכת, הדבר היחיד שהיא עושה זה מחליפה בגדים מצחצחת שיניים והולכת,

שחף עומדת על ידי ואומרת בשקט: "תן לה, ואם היא תשנא אותך תבין שיש לה סיבה מוצדקת" היא אמרה והצטרפה בריצה לאוליביה, שיחררתי מהן לכמה ימים,

וקיבלתי הודעה ממספר לא מזוהה, בהודעה היה רשום : "היה נעים להכיר אותך" וזהו, אחרי זה לא היה רשום כלום,

אני פותח את האינסטגרם שלי, מגלה שאוליביה ושחף עזבו, חזרו לארץ שלהם, איך לעזעזל ויתרתי ככה על אוליביה? - איך יכולתי?,

לא, היא חייבת לחזור, אני אוהב אותה, זהו זה בלי לחשוב יותר מידי, החלטתי, אני טס, אבל איך אמצא אותה? - שלחתי הודעה למספר שרשם לי "היה נעים להכיר אותך" אבל נשארתי ללא מענה,

אני נכנס למשרד שלי בעצבים מתחיל לחלק פקודות לחיילים שלי: "פביאן אתה שומר על אנדראה, מישל ורוסו אתם באים איתי למצוא את אוליביה בישראל, תביאו איתכם גם את הגנן היהודי,

לוסיאן וניקולה אתם נשארים פה להשגיח על העסק ולבדוק שהכל מתפקד מושלם כמו שעון" אמרתי, לא חיכיתי לתגובה,

אני אף פעם לא מחכה לתגובה, אבל הפעם זה היה שונה, הם לא זזו מיד, לא הלכו ישר לבצע את עבודתם, כולם מלבד פביאן נשארו במקומם.