My woman {1}

פרק 8- חתונה מהסרטים

״אתה רשאי לנשק את הכלה.״ הכומר אמר, אלוהים לא חשבתי שאני באמת יגיע לחתונה בגיל כזה מוקדם.

טסנו לספרד, כי אבי רצה שהחתונה תיהיה שם.
מתאו תפס במותניי, רכן לעברי וקירב אותי אליו.

אני לא מאמינה שאני עושה את זה.
אלוהים, תציל אותי עכשיו!

הוא חייך חיוך קטן כשראה שגופי נדרך, קירב את שפתיו לשפתיי ונשק להן בעדינות.

הוא ניתק את שפתיו משפתיי לאחר הנשיקה הקצרה שחלקנו והסתובב לקהל הרועש. אימי התקדמה לעברי בחיוך, ״מזל טוב, בת שלי.״ אמא אמרה ועטפה אותי בחיבוק. ״תשמור עליה כמו על חייך.״ הוסיפה למתאו כשהתנתקה מהחיבוק. ״אמא..״ כחכחתי בגרוני באזהרה.

״אל דאגה, מריה. היא בידיים טובות.״ מתאו אמר והכניס לעברי מבט. ״מזל טוב, לי.״ כריסטיאן עטף אותי בחיבוק חמים. ״מזל טוב. אם יקרה לה משהו, אני ישחט אותך.״ לוקאס פנה למתאו. מתאו לא השיב, הוא רק היה משועשע.

אבא הגיע, עטף אותי גם הוא בזרועותיו לחיבוק לאחר שכריסטיאן התנתק מהחיבוק שלנו. ״אני אוהב אותך, ילדה שלי. מזל טוב.״ אמר והתנתק מהחיבוק.

חייכתי חיוך קטן, לא יותר מזה. הוא ואמא התרחקו ויצאו מהכנסיה. אני מניחה שהם בדרך לאולם. הסטתי את מבטי לדמות הגברית האחרת שעמדה בצד השני שלי. ״מכיוון שאת ונטורה עכשיו, מהיום אנחנו נתראה הרבה, אז לא כדי שנמשיך לא לדבר, את לא חושבת?״ שאל פבלו בגיחוך קטן, אך פניו ישר מאפסות.

הנהנתי עם חיוך קטן גם אני. ״מחכה כבר להציק למתאו איתך.״ קולו המשועשע של לוקה תפס את צומת ליבי, הסטתי את מבטי אליו והוא קרץ לי. ״לי.״ שמעתי קריאה. אבל לא קריאה חזקה ורועשת, אלה עדינה ונעימה, לא רועשת מדיי.

הראשים של הגברים שמסביבי הסתובבו לדמויות של מדלין, ג׳ון וסלינה. ״אלוהים אדירים, את נשואה.״ מדלין אמרה בקול מתרגש, אך היא לא אמרה את זה מקול, אלה היא רכנה אליי ודיברה כך שרק אני והיא נישמע.

״כן, אה.״ השבתי, חסרת מילים בעצמי. ״מזל טוב.״ ג׳ון אמר בקרירות. ״ג׳ו, זאת החתונה שלה, תראה קצת שמחה.״ מדלין אמרה בלחש לג׳ון. מדלין לא יודעת ללחוש, אני תמיד אומרת לה את זה אבל היא אומרת שפשוט יש לי שמיעה טובה, זה הכל.