My woman {1}

פרק 43- פיצה

(סוף החודש השלישי של ההריון)

״אני לא יכולה להכין את הפיצה, אני אישה בהריון.״ אמרתי בגילגול עיניים. ידעתי שאני יכולה, פשוט רציתי שמישהו אחר יכין בשבילי. ״את יודעת שאת יכולה.״ לוקה נאנח בייאוש. אני ולוקה נמצאים לבד בבית כרגע. אני רעבה, אז הצעתי שנכין פיצה. אנחנו עומדים במטבח איזה עשר דקות ‏ומתווכחים מי יכין את הפיצה.

״אני לא! תכין כבר את הפיצה המזויינת הזאתי.״ אמרתי בכעס. ״תיראי—״ הוא אמר בהיסוס, אך קטעתי אותו. ״תכין.את.הפיצה.״ אמרתי והדגשתי כל מילה. ״אלוהים, אישה, אני אמרתי לך כבר שאני לא מכין אוכל! אני לא יודע איך מכינים אוכל.״ הוא הסביר כשהוא הרים את קולו. ״לא?״ שאלתי בקול יציב, משל לך את זרועותיי על חזי בהרמת גבות.

״לא.״ הוא אישר בהחלטיות.
_______
״ואז אני פשוט נותן לזה לתפוח?״ ‏לוקה שאל כשהוא מחסה את הבצק שהכין. לוקה ואני כן התווכחנו, אבל נראה לי שברור מי ניצח. ״בנתיים, רואים סרט.״ לוקה אמר כשהתקדם לסלון ואני אחריו. ״אני פאקינג מותש.״ הוא התרסק על הספה באנחה. ״כן, כאילו עשית משהו, אני עשיתי הכל.״ אמרתי בגילגול עיניים.

אני לא עשיתי הכל. למען האמת, לא עשיתי כלום חוץ מלאכול חטיף. ידעתי שלא עשיתי הכל. אבל הכחשה אף פעם לא מזיקה. ״מה?״ הוא אמר ונעץ בי מבט. ״אמרתי שאני עשיתי—״

״כן, הבנתי. את לא עשית פאקינג כלום, אני זה עמדתי במטפח והכנתי בצק.״ הוא רטן. ״לוקה?״
״מה?״ נאנח בשקט. ״יש מצב שאתה.. הופך לאישה?״ שאלתי בגיחוך. ״אישה? הו, לא. את לא אמרת את זה עכשיו.״ הוא אמר והניח את ידו על ליבו.

״היי, לוקה!״ קול גברי לא מוכר נשמע מהכניסה לאחוזה. ״נצ׳ו?״ לוקה הביט אל הכניסה לאחוזה, התרומם מהספה, התקדם לגבר הנאה שעמד בדלת ונתן לו כיף גברי. לגבר הנאה שעמד בדלת - נצ׳ו - יש שיער שטני, עיניים ירוקות, עור שזוף וגוף שרירי. הוא לא היה יותר נאה ממתאו, זה על בטוח. וגופו לא היה שרירי מידי, אבל עדיין שרירי. 

״ומי היפה?״ נצ׳ו חייך אליי חיוך פלרטטני. ״תרגיע, נצ׳ו. היא אישתו של מתאו.״ לוקה הזהיר אותו והם התקדמו אל הסלון, שם אני ישבתי. ״נצ׳ו,״ נצ׳ו הציג את עצמו, חייך אלי והושיט לי את ידו. קמתי ממקומי ולחצתי את ידו. ״ליאנה.״ אמרתי בחיוך קטן. ״שם יפה לבחורה—״
״יפה? כן, שמעתי את המשפט הזה כבר. אולי הוא לא היה מופנה אליי, אבל הוא גרוע.״ אמרתי בציחקוק.