פרק 34- שליח

1.7K 76 13
                                    

״אני רעבה,״ סלינה נאנחה לאחר שיצאנו מהבריכה

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

״אני רעבה,״ סלינה נאנחה לאחר שיצאנו מהבריכה. ״רוצות שנכין עוגיות?״ שאלתי ולבשתי את הג׳קט שלי. ״עוגיות? את חושבת שזה יספיק כדי למלא את הבטן שלי?״ סלינה שאלה בגיחוך. ״אוקיי, אז לא.״ אמרתי והרמתי את הטלפון.

״למי את מתקשרת?״ סייל שאלה. כשנכנסנו למטבח, מתאו, פבלו, לוקה וג׳ון כבר ישבו שם. ״אני מזמינה המבורגר.״ אמרתי בחיוך. ״תזמיני גם לנו.״ לוקה הודיע. הינהנתי וחיכיתי שיענו לי. לאחר שענו לי, שאלתי כל אחד מה איזה תוספות הוא רוצה ואמרתי לבחורה שענתה.

ניתקתי את הטלפון והנחתי אותו על האי. ״היא אמרה שזה יהיה מוכן בעוד שעה.״ הודעתי בקלילות. ״שעה? אלוהים, אני לא אשרוד.״ לוקה נאנח.
________
כעבור שעה זימזום נשמע. ״לוקה, תפתח את השער.״ מתאו דרש. לוקה מיהר לפתוח את השער ואני הלכתי אל דלת. כשפתחתי את הדלת, השליח כבר עמד מולה. ״אלוהים, אני בגן עדן?״ השליח שאל, סרק אותי ואת הבנות שעומדות לא רחוק ממני. ואז נזכרתי שאני עדיין עם הבגד ים. אני לובשת גם ג׳קט, אבל הוא פתוח לרווחה.

״אוקיי, מזדיין, פשוט תביא את האוכל.״ לוקה אמר וחטף לו את השקית. ״היי, קוראים לי מאט. הייתי שואל אותך מה בחורה יפה כמוך עושה פה, אבל במקום זה אני אשאל מה המספר שלך?״ שאל עם חיוך פלרטטני.

״ככה אתה מתחיל איתי?״ שאלתי אותו בציחקוק. ״אה, כן. מה לא אהבת? חשבתי על זה הרבה.״
״כן, טוב, זה לא היה וואו.״ שילבתי את זרועותיי על חזי. ״לה מיאה דונה, את באה?״ מתאו כרך את זרועו סביב מותניי ושלח מבטי רצח אל מאט.

הנהנתי, ״קאפו, אני לא ידעתי שהיא שלך.״ מאט אמר בפנים מפוחדות. ״עכשיו אתה יודע. כדי שתעוף מפה ושאני לא אראה אותך שוב. כי אם אראה אותך מסתכל על האישה שלי, אני אדאג אישית שלא יהיו לך עיניים.״ מתאו אמר בקול קשה וטרק את הדלת בחוזקה.

קפצתי בבהלה והבטתי במתאו משעשוע. ״אלוהים, מתאו. חתיכת קנאי.״ צחקתי, מתקדמת אל המטבח. ״את לא יכולה לדבר איתו כאילו כלום.״ אמר בכעס. גילגלתי את עיניי. ״אם הייתי יכולה הייתי מתנפלת עלייך בנשיקות, אבל אני לא יכולה.״ אמרתי והתקדמתי את האי.

״את תמיד יכולה להפסיד וזהו.״ מתאו אמר כשהתיישב לידי. גילגלתי את עיניי שוב. ״לא.״ אמרתי בנחישות והתחלתי לאכול.
_______
״אתם באמת בהתערבות עכשיו?״ סייל שאלה לאחר הסיפור שסיפרתי לה. לאחר שאכלנו, אני והבנות הלכנו לחדר שינה של סלינה, התיישבנו כל המיטה והתחלנו לדבר. ״אני לא יודעת אם לקרוא לזה התערבות, זה פשוט משהו ש... אם אני מפסידה אז.. את יודעת.״

״כן, אני יודעת. הרגע סיפרת לי.״ סייל ציחקקה. ״אלוהים, אני אהרוג את הבלונדי הזה!״ סלינה צעקה כשנכנסה לחדר עם השמיכות בידיה. בגדיה היו מלוכלכים ורטובים.

סלינה הייתה צריכה לרדת למטה כי היא טענה שהיא שמה את השמיכות במקום מחבוא כדי שלא יקחו לה אותן. ״מה קרה הפעם?״ מדלין שאלה באנחה. ״סליחה שאני אומרת את זה, מאד. אבל אח שלך כזה מניאק.״ סלינה רטנה ונכנסה לחדר הארונות שלה. ״אלוהים, פשוט תגידי כבר מה קרה.״ סייל התפרצה. ״אוקיי, אוקיי..״ סלינה יצאה מחדר הארונות שלה לאחר דקה, לבושה בבגדים נקיים וחילקה לנו את השמיכות.

״ירדתי כדי להביא את השמיכות, הוא היה למטה וביקשתי ממנו לצאת יפה - ממש יפה דרך אגב - אז הוא שאל אותי למה ואני עניתי לו שאני צריכה לעשות משהו. ואלוהים, אני נשבעת שהוא פשוט לא שיחרר. הוא המשיך לשאול ואז פשוט דחפתי אותו ‏החוצה, הוצאתי את השמיכות ואז שהמסתובבתי הוא שפך עליי דלי מים. אז פשוט פתחתי את החמאת בוטנים שהיית על האי ומרחתי עליו. אחרי זה, הוא מרח ‏גם עליי והייתה סוג של מלחה קטנה לפני שחזרתי לפה.״

״וואו, חתיכת סיפור.״ סייל מילמלה. ״כן אח שלי יכול להיות אידיוט לפעמים.״ מדלין פלטה גיחוך. ״את חושבת שתפתרו את זה מתישהו?״ שאלתי אותה. ״לא. אין מצב. הוא חתיכת קוץ בתחת.״ סלינה אמרה בגילגול עיניים. ״טוב נעבור למסכות פנים?״ העברתי נושא.

״כן.״ הן ענו ביחד.

My woman {1}Where stories live. Discover now