נישואי תועלת.
הייתי חייב להנשא לה, אנחנו צריכים את ההסכם הזה.
אני לא מעריץ גדול של אהבה, בכלל.
אני שונא כל דבר שקשור לזה.
קאפו.
מאפיה.
נשק.
אויבים.
אלה הדברים היחידים שעולים לראשי.
אבל הבחורה הזאת... היא הייתה יפייפיה.
עינייה האפורות מסנוורות ממש, ש...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״מה קרה לליאנה?״ נשמע קולו של לוקה כשהוא ניכנס אל המטבח. ״מה קרה לה?״ כיווצתי את פניי בבלבול. ״לא יודע, היא מתנהגת.. מוזר.״ הסביר. ״מתאו!״ קולה של סלינה נשמע. ״אני יכולה לשאול אותך משהו?״ היא שאלה כשהגיעה אלינו. ״כן.״ השבתי. ״בפרטיות.״ הדגישה וסימנה ולוקה ללכת. ״אם את מתעקשת, אחות תאומה.״
״אל תקרא לי ככה.״ היא גילגלה את עינייה. ״בסדר...אחות תאומה.״ הוא יצא במהירות מהמטבח.
״אדיוט..״ היא מילמלה באנחה. ״מה רצית לשאול?״ ״כאילו.. נגיד.. אם ליאנה הייתה.. אתה יודע,״ היא עשתה תנועות מגושמות סביב הבטן שלה ואני כיווצתי את פניי בבילבול שוב. ״נו, בהריון.״ היא לחשה את המילה האחרונה.
״היא לא,״ מיהרה לבטל את דבריה. ״פשוט.. אני חושבת על כמה.. מגניב זה יהיה אם יהיה לי אחיין, או אחיינית. אז השאלה.. אתה הייתה שמח אם היא הייתה בהריון?״
״אה.. כן. הוא הילד שלי, ברור שאני ישמח. פשוט.. אני לא בטוח שזה מה שהיא רוצה כרגע.״ עניתי בכנות. אם היא רוצה ילדים, אני אתן לה אותם. פשוט, אני לא בטוח שהיא מרגישה מוכנה לזה. ״יש! זאת אומרת, מגניב.״ אמרה במהירות ויצאה מהמטבח ללא להוסיף דבר.
״מה היא רצתה?״ לוקה ניכנס בחזרה אל המטבח. ״לא משהו מיוחד.״ אמרתי בחשד. ״אני כבר חוזר.״ התרוממתי ממקומי, עושה את דרכי אל האגף שלי ושל ליאנה ומשם אל החדר שלנו. ״לה מיאה דונה,״ קראתי לה כשניכנסתי לחדר. היא ישבה על המיטה, שלצידה יושבת סלינה המחויכת.
״הו, מתאו, בידיוק רציתי לקרוא לך.״ ליאנה אמרה בחיוך קטן.
״לקרוא לי?״ שאלתי אותה כשהתקדמתי אל תוך החדר. ״כן, כן.״ היא אמרה וסלינה מיהרה לצאת מהחדר, לא לפניי של היא שולחת מבט אחרון לליאנה. התיישבתי לצידה של ליאנה. ״אני צריכה לספר לך משהו..״ היא אמרה אחרי שתיקה קצרה, הינהנתי ברוגע. ״אני..אני בהריון.״
״את.. בהריון?״ חזרתי על דבריה. ״כן.״ היא הינהנה. ״את בהריון.״ אישרתי כשהיא מהנהנת, הפעם בהיסוס. ״פאק, אני פאקינג שמח, ליאנה.״ נישקתי אותה נשיקה מלאת רגשות. התגובה שלי הייתה שונה מהרגש שלי. זאת אומרת, הייתי אדיש למצב בתוכי, אבל ידעתי שהיא צריכה את התגובה הזאת. שמחתי, כמובן ששמחתי, אבל אני לא מגיב ככה בדרך כלל.
״רגע, כמה זמן את יודעת?״ שאלתי אותה כשהתנתקנו. ״לא הרבה, רק לפני שעה.״
״אני חושבת שאני.. מפחדת.״ היא פלטה בהיסוס. ״אין לך ממה לפחד, אני אהיה איתך מהתחלה ועד הסוף.״ אמרתי לה וליטפתי את ביטנה. ״בכל מקרה, אני רוצה כבר לדעת אם זה בן או בת.״ אמרה בחיוך גדול. ״אני אקבע תור לרופא כשיגיע הזמן.״ השבתי לה. ״אתה רוצה בן, או בת?״
״בן.״ עניתי ללא היסוס. ״אני צריך יורש.״ הסברתי. ״ומה עם יורשת? מה הבעיה בזה?״ שאלה בכעס. ״כן, טוב, בדרך כלל יש יורשים, אבל אם תיהיה לי יורשת, אני עדיין אשמח.״ אמרתי, עדיין ליטפתי את ביטנה. ״לא רציתי להפריע אבל.. ליאנה, תרסני את החברה המשוגעת שלך!״ לוקה ניכנס אל תוך החדר בריצה והתחבא מאחורי המיטה, בצד של ליאנה.
״בוא לפה! אני אסרס אותך!״ קולה של סלינה נשמע ממש לפני שהיא נכנסה בסערה. ״אני— ליאנה, את בסדר? תוריד את היד שלך מהבטן שלה, מתאו. אתה לוחץ לה אותה.״ סלינה אמרה בדאגה. ״אלוהים, לינה, תרגעי.״ ליאנה ציחקקה. ״לא שמעת אותי, מתאו? אני לא רוצה שמשהו יקרה לליאנה.״ סלינה רטנה והורידה את ידי מביטנה של ליאנה.
״מישהו מוכן לספר לי מה קורה פה?״ לוקה קם ממקומו. ״לוקה! הינה אתה, חתיכת דפוק. אני אהרוג אותך!״ הצעקה של סלינה הדהדה בחדר. ״רגע, לינה. מה קורה פה?״ לוקה הפך לרציני.
״ליאנה..״ סלינה אמרה וסימנה לליאנה לדבר. ״אני בהריון.״ ליאנה אמרה. ״כאילו..הריון, הריון? עם הבטן והכל?״ לוקה שאל. ״כן, עם הבטן. איזה עוד הריון אתה מכיר, אידיוט?״ סלינה ציחקקה. ״אני אהיה דוד! אני אהיה פאקינג דוד! יהיה לי אחיין!״ לוקה התחיל לצעוק כמו משוגע. ״אוקיי, אוקיי, לוקה.״ סלינה דחפה אותו אל מחוץ לחדר, יצאה גם וסגרה את הדלת.
״אני אוהבת את התאומים האלה.״ ליאנה פלטה כשחיוך לא יורד מפניה. ״אני אוהב אותך.״ אמרתי, נישקתי אותה באהבה. ״גם אני. אבל ברצינות, אני אוהבת את התאומים האלה.״ ציחקקה כשנתקה את הנשיקה שלנו.
״כן, גם אם הם מעצבנים, הם עדיין אחים שלי.״ אמרתי לה. ״שכחת משהו.״ היא הודיעה. ״מה שכחתי?״ ״להגיד שאתה אוהבת אותם.״
״טוב, כי זה ברור. פשוט, היחידה שאני אומר לה שאני אוהב אותה, זאת את.״
