My woman {1}

פרק 13- ‏אמונה 

איך זה יכול להיות?

איך זה יכול להיות שהבחורה הזאת לא יוצאת מהראש שלי, אפילו לא להפסקה קצרה, פאקינג לא.
היא תקועה בראשי ולא יוצאת.

הבחורה הזאת עשתה משהו שאף אחת לא עשתה לפניי. שהיא באה אליי לחדר ודאגה לי, זה גרם לי להרגיש משהו שלא הרגשתי לפניי.

היא נכנסה לראש שלי, והיא לא רוצה לצאת.

הדחף שלי לזרוק אותה למיטה ולגרום לה לצרוח את השם שלי רק עולה מיום ליום.

אבל אסור לי לחשוב על זה.
אני קאפו מזויין, אסור לי להתאהב.

״אדוני,״ הדלת נפתחה וקטעה את מחשבותי. דמות נשית נחשפה מולי, ״אני אשמח לדבר איתך.״ לואיז אמרה ולא זזה ממקומה.

״כן, לואיז?״ שאלתי, לא מסיט את מבטי מהמחשב.

״קרה משהו לליאנה?״ הרמתי את עיניי אליה, מחכה לתשובה.

״עזוב אותה, אתה לא צריך אותה.״ לפתע היא אמרה בפלרטטנות. ״אתה נראה קצת מתוח...״ אמרה באיטיות.

״מה את רוצה?״ אמרתי בקול קשה.

״כבר שכחת? איך היינו מבלים ביחד פעם...״ אמרה, מתקרבת באיטיות. ״אני נשבע באלוהים, לואיז. אם תדברי על זה, זה יהיה הפאקינג סוף שלך.״ אמרתי באיום.

היא זעפה פנים והתיישבה על ירכי. ״לואיז, אני הפאקינג קאפו שלך, רדי לי מהירכיים המזויינות.״ אמרתי בקול קשה יותר ומאיים.

היא קפאה לשנייה ואז סובבה את ראשה לכיוון הדלת.

כשהיא סובבה את ראשה לכיווני שוב, חיול גדול עלה על פניה ושפתיה התרסקו על שלי.

טריקת דלת נשמעה, נתקתי את שפתיי משפתיה במהירות. דחפתי את גופה לרצפה, מתרומם ממקומי והיא נאנחה בכאב.

הרמתי אותה מהרצפה, דחפתי אותה לקיר וליפפתי את ידי סביב צווארה, לוחץ. ״מי זה היה?״ שאלתי אותה והאחיזה שלי התחזקה סביב צווארה.

״אישתך.״ ענתה בקול חנוק וחייכה חיוך רחב ומנצח.

״בת זונה.״ מילמלתי, שיחררתי את צווארה והיא נאנחה בכאב שוב.