נישואי תועלת.
הייתי חייב להנשא לה, אנחנו צריכים את ההסכם הזה.
אני לא מעריץ גדול של אהבה, בכלל.
אני שונא כל דבר שקשור לזה.
קאפו.
מאפיה.
נשק.
אויבים.
אלה הדברים היחידים שעולים לראשי.
אבל הבחורה הזאת... היא הייתה יפייפיה.
עינייה האפורות מסנוורות ממש, ש...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
(החודשהשמינישלההריון)
פקחתי את עיניי והבטתי בבחורה העוצרת נשימה ששוכבת לידי.
הרמתי את ידי, הנחתי אותה על בטנה וליטפתי אותה ברכות. עינייה עדיין עצומות, הריסים שלה כמעט נוגעות בלחיים מלאות בנמשים שרואים רק מקרוב. לאט לאט עינייה נפקחו והיא הביטה בי בחיוך עם עינייה האפורות.
״בחרת כבר שם?״ היא שאלה בקול צרוד עדין. ״אני רק התעוררתי,״ היא אמרה בגילגול עיניים. ״אתה ואחים שלך צריכים להפסיק לחפור לי על זה. אני לא יודעת איך לקרוא לו עדיין.״
״טוב, פשוט עברו כבר שמונה חודשים, את בטוחה שאין לך שם?״ שאלתי אותה בהרמת גבה. ״טוב, בוא נראה..״ ״אשר? לא, אולי מיגל? לא, אני לא יודעת!״ היא קברה את פניה בין ידייה. ״אה, אולי—״
״טוב, הבנתי, את לא יודעת.״ פלטתי גיחוך. ״זה לא מצחיק. אני באמת לא יודעת.״ אמרה בכעס. ״היי, זוג יונים. סלינה אמרה שתרדו כי היא מכינה פנקייקים. וכפי שאתם יודעים, בזמן האחרון זה נדיר שהיא מכינה פנקייקים בגלל כל הקטע של ה- ׳אני מדגמנת עכשיו אז אין לי זמן אליכם׳. עכשיו, קומו לנצל את הפנקייקים האלה.״ לוקה נכנס לחדר.
״עכשיו. היא אמרה שהיא לא תתן לי פנקייקים אם אתם לא יורדים.״ הוא המשיך. ״טוב, קרציה. אנחנו יורדים.״ ליאנה גילגלה את עינייה וזרקה עליו את הכרית שהייתה לידה. _______ לאחר האירגוני בוקר הרגילים, יצאנו אל המטבח. ״תודה רבה באמת.״ סלינה רטנה. ״הוא חתיכת כאב ראש,״ סלינה הצביעה על לוקה. ״ופאב יכול להעיד על זה.״ היא הוסיפה. ״כן, הוא חתיכת קוץ בתחת.״ פבלו הינהן ביובש.
״זה לא באשמתי, זה באשמתם. אני רציתי פנקייק ואת לא רצית להביא לי עד שהם באים.״ לוקה אמר במשיכת כתפיים. ״טוב, עכשיו אנחנו כאן.״ ליאנה אמרה והתיישבה באחד הכיסאות.
התיישבתי לצידה של ליאנה הזמן סלינה חילקה את הפנקייקים ללוקה. ״קח. לפני שתאכל אותי חייה.״ היא אמרה והושיטה לו מייפל. ליאנה לקחה גם פנקייקים ושמה מהסירופ שוקולד.
״עם המייפל זה יותר טעים, ליאנה.״ לוקה אמר לה. ״טוב, אני לא אוהבת מייפל.״ היא אמרה לו והניחה בצד את הסירופ. ״לא יאומן. איך אני חבר שלך בכלל?״ הוא אמר בציניות וליאנה ציחקקה.
״כי אתה ממש חבר החלומות,״ סלינה אמרה וגילגלה את עינייה בשעשוע. ״ברור שכן. אתם מתים עליי.״ הוא אמר לסלינה. ״כן, ברור.״ היא חייכה חיוך מאולץ וגילגלה את עינייה שוב. ______ ״את חתיכת רמאית!״ לוקה צעק וליאנה פרצה בצחוק מתגלגל וזרקה את הקלפים על השולחן. ״ניצחתי, בייבי.״ היא אמרה בחיוך מנצח וקמה על רגליה. ״אין מצב.״ פבלו נאנח. ״זה לא הוגן,״ לוקה קם גם הוא על רגליו. ״את וסלינה שיתפתן פעולה והיא העבירה לך את הקלף, אני ראיתי.״ לוקה חירטט.
״כן, הבעיה היחידה היא.. שלא שיחקתי, ראש כרוב.״ סלינה ציחקקה. ״לעזאזל,״ הוא סינן. ״זה לא הגיוני שאת מנצחת כבר בפעם הרביעית!״ הוא אמר בקול ילדותי ושילב את זרועותיו על חזו. ״אל תדאג, יום יבוא ואתם תנצחו אותי.״ ליאנה אמרה בחיוך קורן.
״אוי,״ ליאנה הניחה את ידה על ביטנה והתכווצה. ״מה קרה? פבלו, תתקשר לרופא.״ אמרתי במהירות ופבלו לקח את הנייד שלו. ״אלוהים, תנשום, לחוץ אחד.״ ליאנה ציחקקה וליטפה את ביטנה קלות. ״פאב, תנתק את הטלפון.״ סלינה דרשה ופבלו ניתק את השיחה והניח את הנייד שלו בחזרה על השולחן.
״התינוק סתם בעט, שוב. אבל זה לא מה שכואב, מה שכואב אלה בעיקר הצירים.״ היא נאנחה. ״אלוהים,״ היא השתנקה. ״רופא.״ פקדתי על פבלו. ״פאק, לא.״ סלינה מילמלה ולקחה את הטלפון מפבלו.
״תרגעו כבר. היא עדיין בחודש השמיני, זה לא כאילו היא תלד לכם על הספה.״ סלינה גילגלה את עינייה. ״היא צודקת. תזכירי לי לקחת אותך איתי לבית חולים כשאני אלד.״ ליאנה אמרה כשהיא התיישבה על הספה באנחה. ״אין בעיה, בוס.״ סלינה ציחקקה. ״בחרת כבר שם?״ לוקה שאל אותה כשהרים את הקלפים מהשולחן.
״למה כולם שאלים אותי את זה? לא, לא בחרתי.״ ליאנה גילגלה את עינייה.
״סלינה?״ ליאנה קראה לה וסלינה התיישבה לידה. ״מה את אומרת על אשר? או על סביו? רגע, יש לי. אוי, זה מושלם. רומיאו? ואז תבוא הג׳ולייט שלו והסוף שלהם יהיה טוב יותר מהסוף הקבוע.״ ליאנה אמרה וחייכה חיוך חולמני. ״רומאו? ג׳ולייט? השם שלו הולך לפי סיפור ילדים?״ פבלו גיחך.
״זה לא סיפור ילדים. זה סיפור אהבה קלאסי.״ ליאנה אמרה בגילגול עיניים. ״כשאת אומרת קלאסי את מתכוונת לזה שהם מתים בסוף?״ סלינה מגחכת. ״טוב, אז עכשיו זה באמת לא סיפור ילדים.״ לוקה גיחך גם הוא.
