My woman {1}

פרק 3- משפחת ונטורה

אנחנו עדיין בנשף.
משעמם לי, כל האנשים פה מפונפנים ודוחים.
אולי זה לא יפה לקרוא למשפחה שלי מפונפנים, אבל זה נכון.

״רומרו.״ שמעתי קול מחוספס וגברי. הסטתי את מבטי לעבר הקול ההוא, הבחור שהתחמקתי מעיניו כל הערב עומד פה, ממש מול אבי. ״ונטורה.״ אבי השיב לו ולחץ את ידו של הגבר הזר.

הוא יפה תואר אך מאיים נורא. הוא הקאפו של המאפיה האיטלקית בניו-יורק והבחור הכי יפה עלי אדמות.
״אני אשמח לדבר איתך בצד.״ אמר הבחור הזר. אבא התרומם ממקומו והלך איתו לצד.

״הכל בסדר?״ לוקאס שאל. ״כן, נהדר.״ עניתי.
אבי חזר לשולחן. תפסתי את הכוס שמפניה שלי, וקירבתי שפתיי לכוס. ״ונטורה רוצים הסכם שלום בין המאפיה האיטלקית לספרדית, כנראה הם יבקרו פעם פעמיים.״ אבי אמר לאחיי, אך לא יכלתי שלא להקשיב.
נחנקתי מהשמפניה, ״את בסדר?״ שאל לוקאס.

הינהנתי בלית ברירה, למרות שלא הייתי בסדר.
כריסטיאן סובב את ראשו אליי, ״מה קרה? את מפחדת ממתאו?״ שאל אותי כריסטיאן בקול רך מתמיד.

מתאו...
אז זה השם של המלאך בחליפה.

״לא, הוא פשוט נראה.. מרתיע.״ השבתי. ״אל תידאגי, אחות קטנה אני אשמור עלייך.״ אמר.
________             
חזרנו הביתה לאחר הלילה הארוך ביותר שהיה לי, אני חושבת. החלפתי לפיג׳מה ורודה קצרה, נכנסתי למיטה ונרדמתי תוך שניות.
_______
עברו כמעט שבועיים, רגלו של מתאו אפילו דרכה בספרד בינתיים לפי מה שידוע לי.

״נסיכה,״ הרגשתי יד מלטפת את לחי ימין שלי. ״קומי, ארוחת בוקר.״ פתחתי את עניי דמותו של אבי נגלתה לעיניי. ״טוב, אני קמה.״ השבתי בחיוך.

הוא יצא מהחדר ואני מיהרתי להתחיל להתארגן.
לבשתי מכנס טרנינג אפור, חולצה צמודה לבנה, שמגיעה לי עד החצי של הבטן, וגרביים אפורות. את שיערי השחור מתולתל השארתי פזור.

יצאתי מהחדר ישירות לארוחת הבוקר, והתיישבתי מול כריסטיאן ולוקאס. אבי הגיע, וישב בראש השולחן. ״אתם מוכנים לפגישה עם ונטורה?״ שאל אבי את אחיי.
פניו היפייפיות של מתאו עלו לראשי שוב.

הרגשתי יד מלטפת את ברכי מתחת לשולחן הסטתי את מבטי לצד, אמא ישבה לידי בחיוך. היא חייכה אלי את החיוך המתוק והדואג שלה וחזרה להסתכל על אבי.