נישואי תועלת.
הייתי חייב להנשא לה, אנחנו צריכים את ההסכם הזה.
אני לא מעריץ גדול של אהבה, בכלל.
אני שונא כל דבר שקשור לזה.
קאפו.
מאפיה.
נשק.
אויבים.
אלה הדברים היחידים שעולים לראשי.
אבל הבחורה הזאת... היא הייתה יפייפיה.
עינייה האפורות מסנוורות ממש, ש...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״לינה!״ קרא קול נשי ולא מוכר. אני לא זיהיתי את הבחורה, אך לפי המבטה השמח של סלינה, אני מבינה שהיא כן. ״סייל!״ סלינה קראה בחזרה, היא התרוממה ממקומה, מלאת שמחה הניכרת לעין.
סובבתי את ראשי למראה הבחורה היפייפיה. שערה בלונדיני, עינייה כחולות כמו השמיים וקימורי גופה הודגשו בצורה עדינה בגלל השכבות שעל גופה.
״היי, אני ליאנה.״ התרוממתי גם אני ממקומי והושטתי את ידי ללחיצה. ״היי!״ היא ענתה בחיוך לבבי ולחצה את ידי.
״את עובדת עכשיו? חשבתי שאת רק במשמרת לילה.״ סלינה אמרה כשהתיישבנו בחזרה בשולחן העגול. סייל התיישבה בכיסא הפנוי ונאנחה קלות.
״אני לא רציתי לעבוד בוקר, את יודעת שקשה לי לעבוד בבוקר. אבל הבוס שלי אמר לי שיש בחורה חדשה ושהיא ביקשה במפורש להיות במשמרת לילה, אבל הוא לא הסכים והיא פנתה אליי.״ סייל סיפרה, נאנחת ונשענת אחורה בכיסא שלה.
״ואת הסכמת? מי את ומה עשית לחברה הכי טובה שלי?״ סלינה שאלה ופלטה גיחוך. ״אני לא, אבל היא סיפרה לי שהיא לא יכולה בוקר כי היא עובדת בשתי עבודות כדי לפרנס את המשפחה שלה.״
״כן, גם אני הייתי מסכימה אם הייתי בנעליים שלך.״ אמרתי בחיוך רחב ומנחם. סייל חייכה אלי חזרה לפני שהתרוממה ממקומה.
״טוב אני צריכה לחזור לעבוד, לפנות לכן?״ סייל שאלה. ״לא, אנחנו נפנה.״ הצעתי, אבל סייל מיהרה לסרב.
״הבוס שלי פותח לי עיניים מאז שרבתי איתו על המשמרת, הוא לא רצה שאני יחזור להיות רק בוקר, אך לבסוף הוא ויתר לי ללא ברירה. ואם תסתכלו מאחורי, תראו איזה מבטי רצח הוא שולח לעברי.״ סייל נחרה בבוז.
סלינה הנהנה וחייכה קלות, ואותו דבר גם אני. ״ברשותכן.״ אמרה בחיוך והרימה את הכוסות האייס קפה שלנו, ואת הצלחת עם המאפה שוקולד.
השרוול של הסוודר שלה התרומם טיפה וחשף חבורה גדולה וטרייה בזרועה ימין שלה. ״אוי, אלוהים.״ השתנקתי והרמתי את השרוול שלה יותר למעלה.
״מה קרה לזרוע שלך, סייל?״ שאלתי ונעצתי מבט בזרוע שלה. היא מיהרה להוריד את השרוול ולענות בגמגום. ״כלום, סתם.... נשרפתי שהכנתי אוכל.״
״כן היא מכינה גרוע.״ סלינה פלטה גיחוך. ״היי, אני מכינה מצויין.״ סייל צחקה ומיהרה להתרחק מהשולחן.
״משהו פה מוזר.״ אמרתי ונעצתי מבט בגבה של סייל. ״כן, אני יודעת, אבל אני גם יודעת כמה היא רוצה את הפרטיות שלה.״ סלינה אמרה במשיכת כתפיים.
״אז מה את פשוט נותנת לה לשקר לך?״ שאלתי בכיווץ עיניים.
״ממש לא. אני פשוט לא שואלת אותה על זה ברמה שמחרפנת את השכל, אבל זה לא אומר שאני לא מנסה להבין מה קורה. זאת החברה הכי טובה שלי, ליאנה. מה את חושבת שלא אכפת לי?״
״אני מצטערת, אני לא מתכוונת לזה ככה.״ אמרתי והתרוממתי ממקומי, עומדת ליד הכיסא של סלינה ומחכה שתקום גם היא. ״כן, זה בסדר.״ חייכה אלי בחום והתרוממה ממקומה גם היא.
יצאנו מהבית קפה, אחד השומרי ראש פתח לנו את הדלת ונכנסנו אחת אחרי השניה. ________ אחרי יום ארוך, הגיע הערב, הייתי נורא עייפה, הרגשתי שאני עומדת להרדם עכשיו על הספה. ״אני חושבת שאלך לישון, לילה טוב.״ אמרתי לסלינה, מתרוממת ממקומי ומתקדמת לאגף שלי ושל מתאו.
״רק עשר, את בטוחה שאת רוצה ללכת לישון עכשיו?״ קראה לגבי. ״כן, אני מותשת.״ אמרתי, נכנסתי לאגף שלי ושל מתאו, ומשם לחדר שלי ושל מתאו.
כשנכנסתי לחדר, מתאו לא נכח בו, מה שגרם לנשימות שלי להרגע. נכנסתי למקלחת, מקלפת מעלי את הבגדים, פותחת את זרם המים החם ונכנסת לתוכו.
לאחר שהתקלחתי, נכנסתי לחדר הארונות, עטופה במגבת לבנה. לבשתי פיג׳מה ארוכה בצבע לבן, יצאתי מהחדר ארונות ונכנסת מתחת לשמיכה החמימה שבמיטה.
שכבתי עם הפנים לתקרה, ממקדת רק בתקרה. חשבתי על איך שהשפתיו של מתאו נפגשו עם שלי במטבח היום בצהריים, ועל איך שהלשונות שלנו נפגשו אחת עם השנייה.
חשבתי על הריח שלו, הריח הגברי שלו שרק מושך אותי יותר. והמגע שלו.. אלוהים, המגע שלו. לא חשבתי שאי פעם אני אהיה זקוקה למגע שלו כמו עכשיו.
הסתובבתי עם גופי ושכבתי לצד, ממשיכה לחשוב עליו. הצד הנגדי, של מתאו, שקע למטה. לאט לאט עיניי נעצמו מעצמן כשהרגשתי זרועה גברית עוטפת אותי.
אוי, שובהמגעהזה.
זה כאילו אלוהים ידע למה הייתי זקוקה וקרא לו להיות איתי.
