אחרי שפליקס יצא מהכיתה היונגין היה בהלם לכמה שניות ונאנח, הוא התיישב בחזרה בשולחנו כשצאן נכנס לכיתה, מחזיק שני כריכים בידיו. "היונגין ראית את פליקס?" היונגין הסתכל עליו "אתה חושב שאכפת לי איפה הוא נמצא?" צאן גילגל את עיניו והיוגנין המשיך "לילד הזה יש פנים יפות חבל שהוא לוזר" צאן היה המום, הוא התעצבן ושם את הכריכים על השולחן, הוא התקדם במהירות להיונגין ומשך בחולצתו "מה אתה מתכנן?" הוא הביט בו כעוס. היונגין חייך "אתה מרגיש אליו משהו אני טועה?" צאן הגיע לקיצון של העצבים "אני אשאל שוב וכדאי לך לענות, מה אתה מתכנן?" היונגין דחף אותו ממנו "תירגע לא תיכננתי כלום אבל גרמת לי להסתקרן" הוא קם מהכיסא ויצא מהכיתה, משאיר את צאן לבדו. פליקס נכנס לפתע לכיתה וראה את צאן עומד ובוהה בכלום "היי אתה בסדר צאני?" הוא חייך אליו בזמן שהתקדם לעברו, צאן הפנה את מבטו אליו וחייך "כן אני בסדר" הוא לקח את הכריכים והביא לפליקס כריך אחד "אני לא יודע כבר כמה כסף ביזבזת עליי עם הכריכים האלה צאן" שניהם ציחקקו וישבו על אחד השולחנות, כששניהם אוכלים את הכריכים ולכמה דקות היה שקט מוחלט, צאן שבר את השתיקה. "תגיד פליקס מה אתה חושב על היונגין?" פליקס נחנק מהכריך "הוא נוראי" פליקס אמר את המשפט בביטחון אך בתוך תוכו הוא לא יכל להפסיק לחשוב על הרגע שבו היונגין היה נראה כמו מלאך בעיניו. צאן גיכח וניסה לשכנע את עצמו "כן זה נכון, איך אפשר בכלל לחשוב עליו משהו", הוא נשם עמוק והמשיך "תגיד היית רוצה לצאת איתי השבוע לטייל?", פליקס חייך ושיחק בשיערו "הייתי שמח לטייל איתך אבל אני הולך לבית קפה עם מישהו" צאן הפסיק לאכול ותחושת ביאוס עברה בגופו. "אתה-..." לפני שצאן בא לשאול אותו שאלה שהייתה יכולה לשנות הכל, הצילצול לפתע נשמע. פליקס לקח את הביס האחרון ואמר "השיעור מתחיל עכשיו, נדבר מאוחר יותר" הוא ליטף את כתפו של צאן וחזר למקומו. פליקס בחן את כיתתו החדשה ופתאום שם לב לגונגין יושב בקצה השני של הכיתה, איך הוא לא שם לב אליו בפעם הראשונה? הוא ניסה לגרום לו להבחין בו אך לא רצה להפריע לשיעור, הוא הכין כדור נייר קטן וזרק אותו לעברו. גונגין הסתובב והסתכל על פליקס שבזמן הזה נופף לו לשלום. גונגין חייך ונופף לו בחזרה, סומק הצטבר בלחיו והיה נראה שהוא רצה להגיד משהו אבל המורה שאל אותו שאלה באותו רגע וגרם לו לסובב את ראשו ללוח בחזרה. פליקס הסתכל לצדדיו וקלט את היונגין בוהה בו, פליקס לחש לו "למה אתה מסתכל עליי?" היונגין סימן לו לחכות והוציא דף מהמחברת. הוא רשם בדף משהו וקיפל אותו, הוא העביר לו אותו ופליקס קרא. היונגין רשם על הדף שהוא רוצה להיפגש איתו בבית שלו בשבוע הבא. פליקס קפא, הוא לא ידע מה לענות, מצד אחד הוא פחד מאוד מהיונגין ופחד ממה שיקרה לו אם הוא יבוא אליו, אבל מצד שני אולי הוא רוצה להיפגש איתו כדי לשנות את מה שקורה בינהם, ואולי לבקש סליחה. פליקס בן אדם מאוד רגיש ומאמין בהזדמנויות נוספות ולכן הסכים בסופו של דבר, אבל הוא לעולם לא יגיד את זה לצאן. פליקס החזיר את הפתק עם התשובה שלו להיונגין, היונגין קרא את מה שפליקס רשם, הוא הביט בפליקס שחייך אליו והיונגין לא יכל להוריד את מבטו ממנו. הוא פעם ראשונה חווה רגש מוזר בליבו והוא לא אהב את זה. הוא נשך את שפתו התחתונה וחייך לעצמו בראש מושפל, ממשיך להתעסק במחברת שלו. וכך השיעורים עברו להם עד לשיעור האחרון, שיעור ספורט. השיעור הגיע לסופו וכולם הלכו למקלחות, להתקלח ולהתארגן. צאן ופליקס ישבו על הספסל, חיכו לתורם להיכנס למקלחות, צאן בהה בכל הגברים שהיו שם, פליקס שם לב לזה ונתן לו מרפק חלש לצד "אתה בוהה" הוא לחש לו וגיכח. צאן הסמיק ומיד ניער את ראשו ," אני לא בוהה.." הוא גיכח גם. פליקס פתאום ראה את היונגין מתקרב ללוקר ומתחיל להתפשט, הוא ניסה לא להיות בולט מידי אך צאן קם מהספסל בלי שפליקס שם לב והלך למקלחת. פליקס המשיך לבהות בהיונגין, גופו היה חטוב ושרירי, שנייה לפני שהיונגין הוריד את הבוקסר שלו פניו של פליקס האדימו מאוד והוא הפנה את מבטו לכיוון השני, הוא ראה לפתע שאיברו מבצבץ מהמכנס, זה למה הוא הרגיש כל כך מוזר וליבו פעם מהר. כשהוא המשיך להיות בתוך מחשבותיו הוא הרגיש יד על כתפו, הוא סובב את ראשו במהירות והיה קרוב מאוד לפניו של היונגין, "היונגין..." הוא מילמל. "אתה לא מנסה אפילו להסתיר את המבטים שלך, סוטה אחד" פניו היו סנטימטר מפניו של פליקס. פליקס עצם את עיניו "אני יכול להסביר" היונגין גיכח "להסביר מה? את הזין העומד שלך?" הוא לחש באוזנו, משום מה זה גרם לפליקס להתרגש יותר, הוא היה אדום כל כך שלחיו שרפו כבר. זה היה תורו של פליקס והיונגין להיכנס למקלחות, פליקס מיהר לקחת את המגבת ורץ לעבר המקלחות, צאן התקלח וראה את פליקס רץ למקלחת שהייתה לידו "אתה מתקלח עם בגדים פליקס?" הוא ציחקק, פליקס לא הגיב, הוא לא יכל להפסיק לחשוב על מה שקרה לו עכשיו. היונגין התקדם לעבר המקלחת ממולו של פליקס, הוא אהב להתעלל בו. פליקס התפשט והדליק את המים, הוא סיבן את גופו וכשהסתובב הוא פער את עיניו, היונגין עמד במקלחת שהייתה מולו ופשוט הסתכל עליו. "אתה לא מנסה אפילו להסתיר את המבטים שלך" פליקס חיקה אותו במטרה להתגרות בו, אבל הוא לא יודע שהוא לא יכול נגד היונגין. "אתה צודק, אני לא מנסה, אבל עכשיו כששנינו יודעים שאני לא מנסה אולי נתקלח ביחד?" פליקס קפא, אסור שיעמוד לו עכשיו במיוחד שהוא נרגע, לא מול כולם. מזל שצאן היה מקלחת לידו כל הזמן הזה, צאן יצא מהמקלחת עם מגבת גדולה וניסה להסתיר את פליקס איתה. הוא הסתכל בכעס על היונגין "תתעסק עם אנשים בגודל שלך" היונגין נאנח וגילגל את עיניו "אני שונא סניגורים ואנשים שהורסים את הכיף", פליקס מצד אחד היה אסיר תודה לצאן אבל מצד שני הסכים טיפה עם היונגין. הוא שנא לחשוב ככה כי היונגין הוא לא יותר ממישהו שרוצה לעשות נזק אבל משהו בו עושה לפליקס תחושות מוזרות בגוף שאהב. אחרי זמן מה, צאן והאחרים סיימו להתקלח, "אתה בא?" צאן שאל את פליקס לפני שיצא מחדר המקלחת, "אני עוד כמה דקות יוצא אני צריך זמן לעצמי" הוא חייך. צאן הינהן בהבנה ויצא מהחדר. פליקס נשען על הקיר ועצם את עיניו, נתן לזרימת המים לזרום במורד גופו, מנסה להתנקות מכל היום ההזוי שהיה לו. לפתע הוא הרגיש חמימות מוזרה על עורו, הוא פתח את עיניו ולפני שהספיק לצווח, פיו היה מכוסה בידיו של היונגין. היונגין היה נראה שונה, פניו היו משוחררות יותר. הוא הביט בפליקס בצורה שונה, עיניו היו עדיין קודרות אך משהו בהם שידר ריפוי מסויים. פליקס היה מבולבל, הוא לא ידע איך להגיב לסיטואציה, אך היונגין לא השאיר את המצב להרבה זמן. הוא נישק את צווארו של פליקס, גורם לו להיאנח. הוא הפסיק לנשק אותו ובהה בו, פליקס הסמיק ולא ידע מה לאמר. "אתה בתול?" היונגין שאל משום מקום. פליקס נשך את שפתו התחתונה "כן" הוא לחש. היונגין חייך חייוך ממזרי, הוא ידע איך להרוס את צאן לגמרי עכשיו. היונגין התרחק מפליקס, בוחן את גופו העירום "נתראה אצלי בשבוע הבא, אני רק צריך עזרה עם שיעורי בית אל תדאג" הוא קרץ לו והלך. פליקס שם את ידו על צווארו, איפה שהיונגין נישק אותו. 'מה זה היה..' היונגין לא שונא אותו? מה זה התחושה הזאת שהוא מרגיש בליבו?. פליקס יצא מהמקלחת והתקדם לכיוון הלוקר שלו, הוא התלבש וקול ששמע בעבר נשמע מאחוריו "אתה בסדר? היית שם הרבה זמן" פליקס הסתובב וראה את גונגין, הוא חייך והתקדם לעברו לחיבוק. "אני בסדר, זה היה יום עמוס" גונגין גיכח "כן אני יכול להבין אותך, אל תדאג אני בטוח שהפגישה שלנו תשחרר אותך קצת" פליקס הינהן "אתה רוצה שנלך ביחד הביתה?" גונגין ענה בחיוב ושניהם חזרו ביחד הביתה, מדברים בלי הפסקה. פליקס אהב את גונגין, אבל רק בתור חבר טוב.
YOU ARE READING
hyunlix fanfic - what's the meaning of love?
Fanfictionפליקס היה נער רגיל שכל מה שהוא רצה זה לחיות חיים רגילים עם חברו צאן, אבל היונגין נכנס לתמונה וגרם לחיים של פליקס להיות ההפך הגמור מרגילים. היונגין הוא העבריין של בית הספר, כל מי שנתקל בו מתחרט על הרגע הזה כל חייו. אחרי שצאן, חברו הטוב של פליקס, גרם...
