פליקס התיישב על מיטתו של היונגין, מעביר את ידיו על הסדינים ומרגיש את המשי הרך. היונגין לא יכל להפסיק להביט בפליקס, הוא לא הוריד ממנו את עיניו לשנייה מהפחד שיקרה לו משהו רע. "העיניים שלך לא מתעייפות מתישהו היונגין? אתה לא מיצמצת כבר הרבה זמן" פליקס גיכח ומסמן להיונגין לשבת לידו. היונגין נאנח והתיישב ליד פליקס, מזיז את שיערו לאחור ונשען לאחור. "אני לא יודע למה כל כך אכפת לי" היונגין מילמל, גורם לפליקס להשפיל את פניו. היונגין הרים את פניו של פליקס עם ידו וחייך אליו חייוך קטן, "אבל אני יודע שאני לא רוצה שדברים רעים יקרו לך יותר" הוא המשיך, גורם לחיוך לצוץ בין שפתיו של פליקס. "למה אתה חושב שלינו עשה את זה?" פליקס לפתע שאל, גורם להיונגין להביט בו בבילבול, "למה אתה מתכוון?" הוא הרים גבה. "זה קרה ממש ברנדומליות, לפני זה היה נראה כאילו אנחנו ביחסים טובים. הוא הזכיר גם את גונגין באותו רגע, אבל למה?". היונגין איגרף את ידיו וחרק בשיניו, "למה השם הזה כל הזמן מוזכר כשקורים דברים רעים?" הוא שאל כשהוא מרגיש זעם בגופו. פליקס חשב לרגע, "זה צירוף מקרים כנראה" הוא משך בכתפיו. היונגין קם ממיטתו והתקדם לעבר היציאה, "לאן אתה הו-" פליקס בא לשאול אך היונגין קטע אותו, "אני עוד מעט אחזור, תלך לישון בינתיים" הוא חייך אליו ויצא, משאיר את פליקס מבולבל מאחור.
גונגין התכוון ללכת אך סונגמין אחז בידו במהירות, "למה אתה כל כך אוהב את היצור הזה? איך אני לא מספיק טוב בשבילך?" הוא אמר בכעס, גורם לגונגין להירתע. גונגין הסתובב אליו ומשך אותו מידו בחזקה, קרוב אליו, "למה אתה נחוש כל כך להשיג משהו שכבר מזמן אתה לא יכול להשיג יותר?" גונגין הביט בו בכעס. סונגמין בלע את רוקו, "אתה לא ענית לי על השאלה.." הוא מילמל, "תענה על שלי קודם" גונגין אמר כשפניו נשארו רציניות מאי פעם. סונגמין ניסה לדחוף אותו ממנו, "היינו זוג כל כך מוצלח ואתה החלטת לזרוק אותי בגלל אפס אחד שגם ככה לא שם עלייך גונגין, איך אתה רוצה שאני אענה לך על זה עוד?" הוא גיכח והמשיך, "זה משפיל".
גונגין הביט בו לכמה שניות ולפני שהספיק לענות לו מישהו שקורא בשמו קטע את שיחתם, הוא שיחרר את אחיזתו בסונגמין, גורם לסונגמין להתרחק ממנו והסתובב לכיוון הקריאות, פגש עם עיניו את היונגין. "מה הוא רוצה.." גונגין מילמל ונאנח. הוא הביט לשנייה על סונגמין ואז סובב את מבטו לעבר היונגין.
"אני צריך לדבר איתך" היונגין אמר כשהוא משלב את ידיו, "דבר" גונגין אמר. היונגין הביט בסונגמין והרים את גבתו, "הוא נשאר כאן" גונגין חייך בתמימות. היונגין משך בכתפיו וגילגל את עיניו, "אתה יודע מה קרה גונגין?" הוא שאל. גונגין הרים גבה, "מה קרה?". היונגין גיכח, "אתה כל כך אוהב את פליקס אבל אתה לא יודע מה קורה איתו, ועוד כשחברים שלך מעורבים בזה?" היונגין אמר, מביט לשנייה בסונגמין ומחזיר את מבטו לגונגין. גונגין קפא במקומו, "מה קרה לו?" הוא שאל. היונגין נאנח, "לינו אנס אותו" הוא ניסה להוציא את רצף המילים מפיו. גונגין איגרף את ידיו, "אז.. אתה שיקרת לי סונגמין" הוא אמר כשגבו עדיין מופנה אליו. סונגמין נרתע מעט לאחור וגופו רעד, "א-אני לא שיקרתי עד הסוף.. באמת יש תמונות" הוא מילמל. היונגין שם את ידו על מותנו, "איך אתה יודע שיש תמונות? הוא שלח את זה לי". גונגין נאנח כשהבין את הסיטואציה, הוא הפנה את מבטו לעבר סונגמין, "אני הבנתי את מה שקרה היונגין, אני אטפל בזה, בינתיים תדאג לפליקס". היונגין הביט בשניהם בהפתעה וגירד בראשו, "אוקיי, אני מניח" הוא אמר וחזר בחזרה לכיוון ביתו.
YOU ARE READING
hyunlix fanfic - what's the meaning of love?
Fanfictionפליקס היה נער רגיל שכל מה שהוא רצה זה לחיות חיים רגילים עם חברו צאן, אבל היונגין נכנס לתמונה וגרם לחיים של פליקס להיות ההפך הגמור מרגילים. היונגין הוא העבריין של בית הספר, כל מי שנתקל בו מתחרט על הרגע הזה כל חייו. אחרי שצאן, חברו הטוב של פליקס, גרם...
