בוקר נוסף הגיע וכך עוד יום התחיל, פליקס פקח באיטיות את עיניו.
אתמול הוא לא חש שום כאב בגופו, רק הנפש שלו כאבה וזעקה לעזרה, אך היום זה שונה. פליקס לא הרגיש דבר, מלבד כאב חזק וחד שעבר בגופו.
הוא קם ממיטתו כשהוא נאנק מכאב, הכאב היה כה חזק שהוא נפל על הריצפה ואחז בישבנו בחזקה. צאן שישן באותו לילה לידו במיטה קם בבהלה מהקולות שנפלטו מפיו של פליקס והוא קפץ לעזרתו.
"פליקס הכל בסדר?!" צאן שאל בקול רם, גורם לגונגין להגיח מהסלון לחדרו של פליקס. גונגין התקרב אליהם בכדי לעזור להרים את פליקס. שניהם יחדיו הניחו את פליקס על מיטתו, גונגין התיישב לידו והניח את ידו על מצחו, הוא היה רותח. "צאן תביא מגבת קרה, נשים לו על המצח" גונגין אמר בלחץ, וכך צאן עשה.
"אתה בסדר?" גונגין שאל בדאגה, פליקס הינהן באיטיות "כואב לי הישבן" הוא גיכח בכאב. גונגין נאנח "אני מניח שאני יודע למה, אתה רוצה שנלך לראות רופא?". פליקס הניד לשלילה "אתה מגזים, זה יעבור לי" הוא חייך.
שקט שרר בחדר, אך השתיקה לא נשארה להרבה זמן, "האמת שאני רוצה להישאר לבד, זה בסדר?" פליקס שאל כשמבטו היה מופנה לצד. "אתה בטוח?" גונגין שאל ופליקס הינהן. "אוקיי" גונגין אמר וקם מהמיטה, הוא התקדם לעבר הדלת ויצא מהחדר, מסמן לצאן לא להיכנס.
עוד שעה הלימודים מתחילים.
זה אומר שפליקס יצטרך לראות את היונגין, ויותר מזה, הוא יצטרך לראות את לינו.
פליקס אף פעם לא היה הבן אדם הכי נאהב, או הכי מושלם, או הכי חכם. אבל הוא היה בסדר עם זה, כי צאן היה לצידו.
הוריו לא היו מכים אותו, או גורמים לו לסבל פיזי מסויים, הם פשוט לא נתנו לו את היחס הראוי לו, הוא תמיד היה מקבל פחות אוכל בצלחת מאשר אחותו, אפשר לאמר, שהוא היה מקבל את השאריות.
כשהוריו היו יוצאים לחופשה, הם תמיד היו לוקחים את אחותו ואותו משאירים בבית עם קצת מזומן שהיה מספיק לחצי יום.
פליקס ברוב הימים היה מסתכל על אחותו ומנסה לחקות אותה, הוא התנהג כמוה, בשביל שלשם שינוי הוריו ירצו אותו גם. ויום אחד הוא לבש שמלה ורודה ושם קשת על שיערו הזהוב וכך הוא הלך להראות להוריו שהוא גם יכול להיות כמו אחותו. אך כמו תמיד, המחמאות לא היו באות, אלא צעקות, כעס, והדבר שהכי פצע נפשית את פליקס ,זה האכזבה.
האכזבה של הוריו, השפיע על פליקס עד היום, כשהוא עלה לחטיבה הוריו עזבו אותו ביחד עם אחותו, הם לא רצו אותו יותר. אבל למה הם השאירו אותו עם הבית ולא זרקו אותו לרחוב? האם זה כי הם כן הרגישו רחמים מסויימים?. כי הם גם לא בנתק מפליקס, הם עדיין שולחים מעט כסף מידי חודש.
פליקס החל לעבוד כבר מכיתה ז, מלחלק פליירים, עד לעבודות מוזנחות שגרמו לו לסבל פיזי ונפשי. אבל שוב, פליקס התרגל לבדידות, הוא התרגל להיות הכי פחות מועדף, והוא קיבל את זה. במיוחד כי צאן היה לצידו.
YOU ARE READING
hyunlix fanfic - what's the meaning of love?
Fanfictionפליקס היה נער רגיל שכל מה שהוא רצה זה לחיות חיים רגילים עם חברו צאן, אבל היונגין נכנס לתמונה וגרם לחיים של פליקס להיות ההפך הגמור מרגילים. היונגין הוא העבריין של בית הספר, כל מי שנתקל בו מתחרט על הרגע הזה כל חייו. אחרי שצאן, חברו הטוב של פליקס, גרם...
