hyunlix fanfic - what's the meaning of love?

פרק 11

היונגין נשען על הדלת של השירותים, עוצם באיטיות את עיניו, חיכה שפליקס יתעורר מהתרדמת שנכנס אליה. לפתע הוא שמע תלמידים נכנסים לחדר השירותים, הוא פקח את עיניו ומיהר לקום מהריצפה. הוא הרים את פליקס מהאסלה והתיישב בזמן שפליקס היה עדיין על ידיו. פליקס פקח את עיניו באיטיות, מסתכל על היונגין שהיה נראה לחוץ. פליקס עמד להגיד משהו אך ידו של היונגין עצרה אותו. היונגין שם את ידו על פיו של פליקס ולחש לו "תיהיה בשקט", פליקס הינהן ושמע דיבורים של תלמידים, הבין מיד למה הוא אמר לו להיות בשקט. פליקס הרגיש לפתע כאבים חדים בישבנו ונאנח בשקט, נזכר מה קרה כמה דקות לפני כן. לפתע נשמע בום חזק בדלת של התא שירותים, "כמה זמן אפשר לחרבן?! תצא משם כבר" מישהו צעק בעצבים. פליקס הביט בפחד על היונגין ולחש לו "מה נעשה?", היונגין נשך את שפתיו בלחץ, "אל תדאג" הוא לחש לו. הוא הוריד את פליקס ממנו ונעמד, פליקס במהירות הסתתר מאחורי היונגין. "יש פה עוד הרבה תאים" היונגין אמר לבחור מעבר לתא. "הכל תפוס ואתה היית שם כבר הרבה זמן" הבחור השיב. היונגין גיכח "אני בטוח שאתה תוכל להתאפק". "אתה לא תדבר אליי בזילזול" הבחור אמר בעצבים והתחיל לבעוט בדלת "אני אפרוץ את הדלת הזאת ואהרוג אותך", הוא המשיך. היונגין גילגל את עיניו והסתובב לפליקס, הוא ליטף את ראשו "תנסה לא להיות בולט אוקיי? אני אעסיק אותם ואתה תברח", פליקס הסמיק ממגעו של היונגין והינהן בפחד. היונגין הסתובב בחזרה לדלת ופתח אותה, גורם לבחור שהיה מול הדלת למעוד וליפול על הריצפה. היונגין הביט בו בחיוך "אתה חושב שאתה יכול לאיים עליי?", הבחור בלע את רוקו, לא ידע שמי שהיה בתוך התא הוא היונגין. "ה-היונגין.." הוא גימגם בפחד. פליקס ניסה להסתתר כמה שיותר וחיכה לרגע המתאים לברוח. היונגין הרים את הבחור מחולצתו והתחיל לתת לו אגרופים. הבחור לא ויתר והכה אותו בחזרה בכל כוחו. פליקס ניצל את הסיטואציה ורץ לעבר היציאה מהשירותים. אך לצערו שני תלמידים חסמו את היציאה, הוא הבין לאט לאט שהוא והיונגין הסתבכו עם הכנופייה של בית הספר. אחד התלמידים אחז בפליקס בחזקה, גורם לו להיאנק מכאב. "תעזוב אותי" פליקס צווח, ניסה להשתחרר מאחיזתו. "דהיון יש פה מישהו שברח מהתא שבו היונגין היה" הוא קרא לעברו של הבחור שרב עם היונגין. הבחור ששמו היה דהיון הפיל את היונגין לריצפה ובעט בו, מנטרל אותו לגמרי. הוא סובב את ראשו לכיוון פליקס והתקדם אליו. הוא בחן אותו ואז הסתובב בחזרה להיונגין "אל תגיד לי שאתה גיי היונגין, זה יהיה מאוד מביך להגיד שהיית חלק מאיתנו" הוא התחיל לצחוק בקול. היונגין התקפל מכאב מהבעיטות שדהיון נתן לו והביט בו בעצבים "אני לא גיי חתיכת מזדיין". דהיון התקדם לעבר היונגין והתכופף אליו "אז למה הייתם באותו התא?" הוא הרים גבה. "הוא הקיא, אז הייתי לידו" הוא בלע את רוקו, מנסה להישמע משכנע. אך גרם לדהיון לצחוק יותר חזק. דהיון טפח על ראשו של היונגין "אל תדאג היונגין, אני לא אספר לאף אחד שאתה שוכב עם גברים", הוא סובב את ראשו לכיוון פליקס שהיה נראה המום מהסיטואציה, "רק בגלל שעכשיו אני יכול להשתמש בך לטובתי"הוא המשיך, היונגין חרק את שיניו וקם במהירות מהריצפה, לא מבזבז רגע, והתחיל לתת לו אגרופים שוב. אחד התלמידים ששמרו על הדלת רץ לעבר היונגין והתחיל להכות אותו גם. פליקס באותו הזמן ניסה להשתחרר מאחיזתו של התלמיד וראה שאין לו שום דרך להשתחרר. הוא החליט לנשוך לו את היד, גורם לו להיאנח מכאב ולשחרר את אחיזתו. פליקס חייך בהתלהבות ודחף את התלמיד. הוא פתח את הדלת ובא לצאת מהחדר, אך מיד הסתובב לעבר היונגין. הוא לא רצה להשאיר אותו שם. הוא לא רוצה לחשוב על מה שיקרה להיונגין. הוא נשם עמוק, הוא ידע שכנראה התוכנית שיצר לעצמו בראש לא תצליח ורוב הסיכויים שיכו אותו גם, אבל הוא רצה להציל את היונגין בכל מצב. הוא רץ לעבר השלושה ואחז בידו של היונגין, היונגין הביט בו באי הבנה ופליקס המשיך בשלו, הוא משך אותו אליו ושניהם רצו לכיוון היציאה. הם יצאו מהחדר ורצו לעבר חדר המנקה. הם נכנסו לחדר ופליקס נעל במהירות את הדלת. היונגין נשען על הקיר ולאט לאט התיישב על הריצפה, מתנשף במהירות מהריצה המהירה. פליקס הביט בהיונגין כשגם הוא מתנשף. "מה זה היה היונגין?" פליקס הביט בו בדאגה. היונגין השעין את ראשו לאחור "הייתי חלק מכנופייה שלהם פעם", פליקס פער את עיניו "אז למה הם הרביצו לך?", הוא התקדם לעבר היונגין והתיישב לידו. "אני הסתכסכתי איתם ועפתי מהכנופייה, מאז הם ככה אליי תמיד", פליקס הינהן בהבנה "זה היה נראה כאילו האחד שרבת איתו פחד ממך", היונגין הפנה את מבטו אל פליקס "כן, הוא תמיד שנא אותי אבל לא משנה כמה פעמים הוא ניסה להוכיח שהוא יותר חזק ממני, תמיד הוא זה שנפל על הריצפה" הוא חייך. פליקס בחן בעצב את הפציעות של היונגין שנגרמו מהסיטואציה, הוא שם לב לסימן כחול שהיה ליד העין שלו. הוא עבר על הסימן עם אצבעותיו. היונגין אחז במהירות בידו. שניהם היו קרובים מתמיד, מרחקים ספורים אחד מהשני. פליקס השפיל את מבטו אך היונגין לא שיחרר את מבטו מפליקס אפילו לא לשנייה. שקט שרר בחדר. פליקס הרים את מבטו, רצה להגיד משהו. איך היונגין שם את ידו על לחיו של פליקס והניח את שפתיו על שלו. פליקס פער את עיניו מהפתעה אך מהר מאוד עצם אותן וטבע אל תוך הנשיקה העמוקה. היונגין העביר את ידו על שיערו של פליקס, מקרב את ראשו אליו. ומשיערו הוא עבר עם ידו לעבר גבו, עובר עם אצבעותיו בכל פינה ופינה. האודם שהיה בלחיו של פליקס רק התגבר עם כל נגיעה ונגיעה של היונגין. הוא לא הצליח לנשום מהנשיקה הארוכה והחמימה של היונגין ומהמצב ששניהם היו בו. אך מהר מאוד הכל פסק כשרישרוש של מפתחות ודלת נפתחת נשמעו ברקע. שני הבנים מהר מאוד ניתקו את הנשיקה וקמו מהריצפה. המנקה פתתח את הדלת והביט בדאגה בשניים, "למה אתם פה? ועוד כשהדלת נעולה?" המנקה בחן את היונגין, שהיה פצוע מכף רגל ועד ראש "אני מזהה אותך מקילומטרים היונגין, עוד פעם אתה רבת עם מישהו?", היונגין גיכח וגירד בראשו "כן.." הוא מילמל. המנקה נאנח "טוב קדימה, תצאו מכאן לפני שאני אפסיק להיות נחמד ואקרא למנהל", שניהם הינהנו ומיהרו לצאת מהחדר. פליקס שם את ידו על שפתיו וחייך. הנשיקה הזאת שוב פעם קרתה, ההרגשה הייתה שונה שוב. היונגין באמת מתחיל לשנות את הגישה שלו כלפיי פליקס?. היונגין ופליקס התקדמו לעבר הכיתה כשלפתע פליקס ראה את גונגין, עומד ליד הכיתה ומחפש מישהו עם עיניו. עיניו של גונגין נעצרו על פליקס והוא מיד הביט בו בדאגה. פליקס חייך חייוך גדול ונופף לגונגין. גונגין התקדם במהירות לפליקס בזמן שהיונגין המשיך אל עבר הכיתה. גונגין חיבק בחזקה את פליקס "הלכת להרבה זמן, דאגתי" הוא אמר לו. פליקס חיבק את גונגין בחזרה וליטף את גבו "אני בסדר גונגין, אל תדאג", גונגין נאנח, זה היה נראה לו ששום דבר לא השתנה בקשר שלהם, וזה היה בגלל שפליקס לא זכר כלום מאתמול. הוא ידע שהוא צריך לספר לו את מה שקרה, אבל למה פליקס הלך ביחד עם היונגין לפני זה?. "למה היית עם היונגין?" גונגין שאל בסקרנות את פליקס. פליקס הסמיק, הוא לא יכל לספר למי שהוא אוהב שהיונגין שכב איתו ונישק אותו. "שנינו היינו בשירותים באותו הזמן!" הוא ציחקק, מנסה לברוח מהאמת. גונגין הינהן, "אתה רוצה שאני אספר לך מה קרה אתמול?", פליקס הינהן בהתלהבות ואחז בידו של גונגין "בוא נלך לקפיטריה, תספר לי שם". שניהם התקדמו לכיוון הקפיטריה, קנו אוכל והתיישבו בשולחן. גונגין התחיל לספר, "אתמול שתית כמו משוגע בקריוקי, כולם הלכו בסופו של דבר ונשארנו רק אני ואתה." פליקס הינהן וחיכה להמשך, אך גונגין היסס להמשיך את הסיפור. "זהו? זה מה שקרה?" פליקס שאל בבילבול. גונגין נאנח, "כן זה הכל", פליקס חש הקלה, הוא חשב שהוא עשה שטויות שבטח היה מתחרט עליהם. "אני שמח שזה הכל, לפחות לא עשיתי דברים מטופשים כמו לנשק מישהו" פליקס ציחקק. גונגין השפיל את מבטו "כן.. זה היה יכול להיות מצחיק" גונגין מילמל.

השניים סיימו לאכול ופליקס התכוון לקום מממושבו. גונגין אחז בידו ועצר אותו "האמת שיש לי ווידו, אין טעם לשקר לך", פליקס הביט בו באי הבנה וגונגין המשיך, "אני אמרתי לך שאני אוהב אותך ואז התנשקנו". פליקס שתק, הוא לא ידע איך להגיב למה שגונגין אמר. "ומה אני אמרתי?." פליקס שאל בהיסוס ובלע את רוקו. גונגין גירד בראשו "לא אמרת לי שאתה אוהב אותי גם, אבל התנשקנו", פליקס שם את ידיו על פניו, מנסה להסדיר את נשימותיו ואת קצב הלב המהיר שלו. למה הוא מרגיש שונה? למה הוא לא מרגיש שמחה לגבי זה שגונגין אוהב אותו ושהם התנשקו? הרי זה היה החלום שלו. האם זה בגלל היונגין? למה דווקא היונגין? הבן אדם שגורם לו להרגיש רע עם עצמו. "אני לא צריך תשובה מיידית פליקס" גונגין שם לב למצבו של פליקס ומיהר ואמר, "פשוט תחשוב על הסיטואציה ותגיד לי מה אתה חושב ברגע שתדע" הוא חייך אליו. פליקס הוריד את ידיו מפניו והינהן באיטיות "אני מצטער שגרמתי לבאלגן גונגין", גונגין הניד לשלילה ומשך את פליקס לחיבוק "לא עשית שום דבר" הוא לחש לו. כשכל מה שגונגין חשב עליו בזמן החיבוק היה האהבה שלו לפליקס, פליקס לא יכל להפסיק לחשוב על היונגין, ואיך הסצנה של הנשיקה סובבת סביב ראשו בכל רגע ורגע. "אני אוהב אותך" גונגין לחש לפליקס.