פליקס והיונגין התקדמו לעבר ביתו של היונגין, פליקס התחיל להזיע והרגיש חרדה עוברת במורד גופו כאשר אינו יודע מה עומד לקרות לו ומה יהיה גרולו. היונגין הביט בפליקס הלחוץ וחייך חיוך מסופק, הוא אהב את ההרגשה שאנשים מפחדים ממנו. היונגין הרגיש כאילו משהו עוקב אחריהם אבל לא נתן לזה התייחסות מיוחדת עד שההרגשה הזאת נמאסה עליו והוא נתן מבט קטן לאחור, הוא ראה את צאן. היום שלו לא יכל להיות יותר טוב ממה שהוא עכשיו, עכשיו צאן יוכל לראות מה הוא ופליקס עומדים לעשות והוא רק מחכה לרגע שהוא יראה את המבט הפגוע שלו. ורק אז הניצחון יהיה בידיו של היונגין.
היונגין אחז בידו של פליקס, גורם לפליקס לקפיצה קטנה מבהלה. פליקס הביט בהיונגין, לא מבין למה הוא אוחז לו את היד. היונגין התעלם ממבטו של פליקס והתקדם במהירות לעבר ביתו, מושך ביחד איתו את פליקס. "הגענו" היונגין חייך לפליקס, פליקס התחיל לחשוש ושאל את היונגין למקרה והם הגיעו לביתו בשביל ללמוד ולא בשביל משהו אחר, "אנחנו עושים את העבודה להגשה נכון?". היונגין התעלם משאלתו "בוא איתי" הוא פקד ומשך אותו לכיוון הכניסה לביתו בינתיים שצאן מתחבא מאחורי עמוד, מנסה להציץ בלי שיראו אותו. היונגין במהירות דחף את פליקס לדלת ביתו ושם את שני ידיו בינו, "מה אתה עושה?.." פליקס לחש לו, "אני מקווה שאותך" היונגין לחש לו בחזרה. פליקס פער את עיניו וניסה להרחיק את היונגין ממנו, אך הוא עצר כששפתיו של היונגין פגשו את שלו. פליקס לא האמין שזו הפעם השנייה שהוא מתנשק ואיכשהו זה שוב פעם עם מי שהוא הכי לא רצה, הוא רק חשב על איך זה היה מרגיש לנשק את גונגין והלחשיב אותו כנשיקה ראשונה, כי איתו הוא באמת רוצה להתנשק. דמעות הצטברו בעיניו, הוא ידע שאין לו איך לצאת מהמצב ויש לו רק את האופציה לזרום עם הסיטואציה כדי לא להיפגע. היונגין פקח את עיניו וראה את דמעותיו של פליקס. תוך כדי שהוא מנשק אותו הוא מנגב לו את הדמעות ושם את ידו על ראשו. פליקס פקח גם הוא את עיניו ועיניהם של שניהם נפגשו. פליקס לא הבין למה, אבל להסתכל על היונגין בזמן שהם מתנשקים גרם לתחושת נחמה לעבור בליבו. הוא שם את ידיו על מותניו של היונגין וקירב אותו אליו, רוצה שכל הרגשות המעורבים יגמרו מהר. הוא שנא להרגיש חיבה אל היונגין, אבל הוא גם איכשהו אהב את זה. היונגין חייך חייוך ממזרי והתחיל להעביר את ידו בגופו של פליקס, עד שהגיע לפתח חולצתו והכניס את ידו לתוכו. הוא העביר את כף ידו על בטנו של פליקס, גורם לו להוציא אנחות קטנות ושקטות מפיו. הוא עלה עם ידו על החזה שלו ולחש לו "החזה שלך יחסית רך לגבר", פליקס האדים במהירות "תיהיה בשקט" הוא מילמל, גורם לציחקוק להיפלט מהיונגין. היונגין התחיל לפתוח את רוכסן מכנסו של פליקס אבל פליקס מיהר לעצור אותו "ב-בוא לפחות ניכנס לתוך הבית שלך" הוא גימגם ממבוכה ומסתכל לכל כיוון בתקווה שאף אחד לא היה באיזור. היונגין הניד לשלילה "אני רוצה לעשות את זה כאן", פליקס הרגיש את לחיו כבר נשרפות, אין מצב שהוא יעשה את זה בחוץ. "אין לך את האופציה להגיד לא" היונגין הזכיר לו את ההסכם, גורם לפליקס להיאנח. פליקס הינהן ועצם את עיניו בחזקה, רוצה להיעלם לנצח "תעשה את זה מהר" הוא לחש לו. היונגין חייך חייוך חושף שיניים "כרצונך", הוא הוריד את מכנסיו של פליקס ואת הבוקסר שלו והתחיל להביא לו ביד במהירות. פליקס שם את ידו על פיו בשביל לא לגנוח חזק מידי ולחש להיונגין "א-אתה עושה את זה מהר מידי..", היונגין גיכח "אתה ביקשת, לא?" פליקס נשך את שפתיו והביט בו בכעס "ל-לא לזה התכוונתי" היונגין משך בכתפיו "אז אתה רוצה את זה לאט יותר?" אחרי שאלתו הוא התחיל להאט את הקצב, תחושה מוזרה עברה בגופו של פליקס והוא לא יכל לשלוט בעצמו, הוא רצה עוד מהיונגין, התחושת גירוי שהוא הרגיש גרמה לו לגנוח יותר. "ה-היונגין בבקשה תמשיך באותו הקצב מקודם", היונגין הרגיש מסופק מהשליטה שיש לו על פליקס "האמת שאני מעדיף ככה, אתה אדום כמו עגבנייה וזה מצחיק אותי" פליקס השעין את ראשו לאחור על הדלת ופתח את פיו בכדי לנסות לשלוט על גניחותיו, היונגין לא חיכה רגע והכניס שני אצבעות לתוך פיו של פליקס. פליקס הביט בו באי הבנה "תמצוץ" היונגין פקד עליו והגביר את הקצב. דמעות של עונג זלגו מעיניו של פליקס "א-אני לא יודע למצוץ" הוא ניסה להגיד כשפיו היה מלא באצבעותיו של היונגין, היונגין גיכח "זה לא זין, תנסה למצוץ את זה כמו שאתה חושב", פליקס הינהן וניסה למצוץ את אצבעותיו של היונגין. היונגין הביט בסיפוק בפליקס, המראה שהיה מולו גרם לאיברו להתחיל לעמוד. פליקס הרגיש שהוא עומד לגמור, מתוך עונג הוא נשך את אצבעותיו של היונגין, היונגין מכאב מחץ את איברו של פליקס, גורם לו לגמור. "מה זה היה?!" היונגין שאל בעצבנות. פליקס מילמל "סליחה.. אני גמרתי.." הוא השפיל את מבטו וסימן להיונגין עם ידו לכיוון השפיך שהיה על הריצפה. היונגין חייך "אתה חתיכת יצור מוזר" הוא ליטף את ראשו "תלך לנקות את עצמך אצלי בבית, אני עוד מעט אבוא ונתחיל ללמוד". פליקס הינהן, מרגיש מבוכה מהסיטואציה ונכנס לתוך ביתו של היונגין, בינתיים שהיונגין מחפש עם עיניו את צאן עד שמצא אותו.
צאן עקב אחרי היונגין ופליקס, ובסופו של דבר הם הגיעו לביתו, צאן התחבא מאחורי עמוד וניסה לראות מה קורה שם. הוא פער את עיניו, לא מאמין למראה עיניו. הוא ראה את כל מה שהתרחש, עינייו ראו שחור, ליבו פעם במהירות וכעס הצטבר בגופו. פליקס והיונגין שוכבים? פליקס רוצה את זה? או שהוא צריך להציל את פליקס כי היונגין אונס אותו? האם גונגין צדק ובאמת צאן לא יודע כלום על מה שקורה בחייו של פליקס? "בן זונה" צאן אמר בכעס, מקלל בליבו את היונגין. מה שהיונגין אמר לו באותו יום בכיתה הסתבר להיות נכון, הוא כלום בשביל פליקס ובחיים לא יהיה בשבילו משהו מעבר לחבר טוב. הוא החליט לעשות מעשה שכנראה יצטער עליו בעתיד, אבל הוא רצה לדעת את התשובה הסופית למיליון שאלותיו. הוא התקדם לעבר ביתו של היונגין ופתח במהירות את הדלת שלו בלי לדפוק. הוא ראה את פליקס יושב על הריצפה עם ספר, כשלידו יש תה ועוגיות, ואת היונגין על המיטה עם מחברת. "צאני?" פליקס שאל בבילבול, לא מבין איך צאן יודע איפה היונגין גר. עיניו נפערו כשהבין באיזו סיטואציה צאן ראה אותם, הוא חשב לעצמו שצאן בטח בשוק מזה שהוא בביתו של היונגין כששניהם שונאים את היונגין בכלל. פליקס קם במהירות מהריצפה "אני יכול להסביר!" הוא נופף עם הידיים במבוכה, "כדאי לך להסביר" צאן שילב את ידיו. פליקס נאנח "אנחנו צריכים לעשות עבודה ביחד אז אני בא אליו כל יום חמישי בשביל ללמוד" הוא גיכח ושיחק עם אצבעותיו, צאן כיווץ את פניו, לא האמין שפליקס משקר לו ככה בפנים שלו. "עכשיו תספר לי את האמת, כי ראיתי את כל מה שהייתי צריך לראות", פליקס האדים, הוא ראה את הכל? את כל מה שהיונגין עשה לו?. פליקס החליט להכחיש את הסיטואציה וניסה לברוח מהשאלה "אתה רוצה אולי להצטרף ללמידה שלנו צאני?, יש פה תה ועוגיות" הוא סימן לו בחייוך תמים. היונגין הסתכל על השניים, מסופק מהסיטואציה שיצר. צאן איגרף את ידיו ונשם עמוק, "אתה יודע פליקס, רק בגלל שזה לא משנה יותר, אני אוהב אותך" צאן חייך חייוך קטן ופגוע. פליקס השתתק, הוא לא ידע מה להגיב, צאן אוהב אותו? מה שהיונגין אמר היה נכון? "אל תיהיה מצחיק.. אתה לא אוהב אותי" הוא גיכח והשפיל את ראשו. צאן שם את ידו על פניו "זה לא משנה כבר, זה לא משנה אם תאמין לי, אתה משקר לי בפנים עכשיו, ואתה יודע שאני שונא שמשקרים לי" הוא נעצר ונשם עמוק בשנית "אני כל הזמן הייתי באהבה חד צדדית, כן, אני אהבתי אותך יותר בתור חבר טוב, אבל רציתי שתשים לב אליי יותר, וזה קרה עד שגונגין נכנס לחיים שלך. וחשבתי שאני יכול להתגבר על זה כי באמת חשבתי שיש לי סיכוי, אני מכיר אותך יותר וחווינו יותר חוויות ביחד. אבל אז ראיתי את היונגין מביא לך ביד, ואני שאלתי את עצמי, האם שווה להילחם עלייך עדיין? והתשובה היא לא, כי עכשיו אני בטוח שאין לי סיכוי, לא להיות הבן זוג שלך ואולי אפילו לא להיות חבר שלך יותר" פליקס הרגיש דמעות שמצטברות לו בעיניים, הוא לא יכל להגיד לצאן את האמת, על למה הוא והיונגין ככה. פליקס ניסה להוציא משפט מסויים מהפה אך לא היו מילים בפיו. צאן חיכה לתשובה ממנו ונאנח "זה בסדר אתה לא חייב להגיד כלום, זה מה שעשית עד עכשיו בכל מקרה. אני מקווה שיהיה לך טוב עם היונגין או עם גונגין, להתראות פליקס" הוא חייך ודמעה קטנה זלגה במורד לחיו. לפני שיצא מביתו של היוגנין הוא טפח לפליקס בכתף ואז יצא מביתו ונעלם. עיניו של פליקס חשכו, הוא התיישב בחזרה על הריצפה ונתן לדמעותיו להמשיך לזלוג. "הוא חתיכת דרמתי" היונגין ציקצק בלשונו ונישנש מהעוגיות. פליקס הביט בהיונגין בכעס "הכל באשמתך היונגין" הוא אמר בבכי. היונגין נאנח וקם מהמיטה, הוא התיישב ליד פליקס ומשך אותו לחיבוק, גורם לפליקס להישבר מבכי. הוא ליטף את ראשו "צאן לא שווה את הדמעות שלך, אם זה משמח אותך הוא יותר לוזר ממך" פליקס התעלם ממנו ורק קבר את ראשו בתוך החזה שלו הכי עמוק שיכל, הוא רצה להתחבא מכולם.
YOU ARE READING
hyunlix fanfic - what's the meaning of love?
Fanficפליקס היה נער רגיל שכל מה שהוא רצה זה לחיות חיים רגילים עם חברו צאן, אבל היונגין נכנס לתמונה וגרם לחיים של פליקס להיות ההפך הגמור מרגילים. היונגין הוא העבריין של בית הספר, כל מי שנתקל בו מתחרט על הרגע הזה כל חייו. אחרי שצאן, חברו הטוב של פליקס, גרם...
