6

310 19 0
                                    

״אליסון דודה שלך מצד אבא הסכימה לקחת אותך אנחנו נצא עוד כמה שעות תארגני את החפצים שלך״ אמרה לילי היועצת הסוציאלית שלי
נלחצתי עבר שבועיים מאז שאבא ואמא מתו ורוצים לשלוח אותי לדודה לונה המכשפה אף פעם לא אהבתי אותה והיא גם לא אוהבת אותי.
גם עוד שבוע יש לי יום הולדת 8 זה הפעם הראשונה שאבא ואמא לא הולכים לחגוג איתי, דמעות עמדו בעייני אני רוצה את אבא ואמא למה הם עזבו אותי ,הם לא אוהבים אותי?

רצתי לחדרי ובכיתי על הכרית הורודה שלי ,כמו כל הזמן במשך השבועיים האחרונים.

ניגבתי את הדמעות וארזתי את חפצי, לילי נכנסה לחדר ולקחה אותי למכשפה לונה

הגענו לבית שלה ולונה יצאה בחיוך מזויף ,תמיד ידעתי לזהות את זה
״היי לילי״ אמרה לונה ואז ירדה על ברכיה לגובהי כשהתחבאתי מאחורי לילי ״והיי לך נסיכה קטנה אנחנו הולכות לעשות הרבה כיף יחד״ אמרה והרגשתי את הרשע בקול המעצבן שלה
״ביי אליסון ביי לונה״ אמרה לילי ולא רציתי שתעזוב
באתי להגיד לה שאני לא רוצה שתלך אך לונה משכה אותי לבית
היא הכניסה אותי בכוח לבית ונפלתי על הרצפה
״אווו נסיכה אנחנו הולכות לעשות כיף״ אמרה והיה לה חיוך מוזר שלא הצלחתי להבין

האם זו אהבה או שנאה?Where stories live. Discover now