האם זו אהבה או שנאה?

42

״אם תנסה לעשות לי או למלאני משהו אני לא אהסס לירות עלייך את כל המחסנית״ אמרתי ממש ליפני שהתחלתי לטפל בו
״בסדר ילדה מה שתגידי״ אמר בנונשלנטיות והרים ידיים
״אתה יודע אתה ממש מזכיר את קייל דווקא עכשיו תוריד חולצה״ אמרתי כששמתי לב שהאופי שלו באמת דומה לקייל שהכרתי
״את עד כדי כך רוצה לראות כמה קוביות יש לי בסדר״ אמר והוריד את חולצתו לרגע הייתי בהלם. גופו מלא בצלקות כמוני רק שאצלו קעקועים הסתירו את הצלקות ואם חשבתי שגופו של קייל היה שרירי אז שלא אתחיל לדבר על אחיו שנראה כמו באדי בילדר
״סיימת לבחון?״ שאל ולא ידעתי למה אבל הוא נשמע קצת עצבני?

״תסתובב״ אמרתי בפקודה והוא הסתובב, כמובן שגם גבו ענק ועליו יש קעקוע שמכסה את כל גבו
שמתי לב לכדור שנמצא בבשרו ודם זולג ממנו בכמות, פתחתי את העזרה ראשונה ולקחתי פד עם אלכוהול ״שב זה הולך לכאוב״ לא הגיב ופשוט ישב על צד הכביש
התיישבתי מאחוריו והתחלתי במלאכה. הוא לא הוציא קול אפילו פעם אחת אז החלטתי לשבור את הדממה המביכה
״מה השם שלך?״ שאלתי נזכרת שאני לא יודעת את שמו
״אנטוניו ומה שמך ילדה?״ גם שמו איטלקי
״אליסון״ לא אכפת לי להגיד את שמי כל עוד הוא לא יודע את שם המשפחה שלו אין לו שום דרך לדעת עלי כלום במיוחד כי אליסון זה שם מאוד נפוץ
״זהו״ אמרתי כאשר סיימתי לחבוש את אנטוניו
״תודה אליסון עכשיו תגידי לי מה אחי החורג עשה לך״ שאל בזמן שקם
״זה לא עניינך-״ משהו עצר אותי בזמן משפטי
אנטוניו הוציא רובה מכיסו וכיוון לעץ שהיה לידנו
״צא מהמחבוא שלך מרמוקיו״ לא הבנתי את המילה האחרונה אבל הבנתי שיש מישהו מאחורי העץ הזה

מישהו יצא לאחר רגע מאחורי העץ עם אקדח מופנה אלינו
״אתה יודע מרמוקיו זה לא מנומס לעקוב אחרי אנשים״ אמר וירה עליו
אך ממש ברגע שירה הוא התקופף וכדור עבר מעליו
האיש מת.
״מתרשמת?״ שאל בשחצנות
״לא״ השבתי עם חיוך

״מלאני בואי אנחנו הולכות״ אמרתי למלאני
״אה וכמעט שכחתי שלא תעז להגיד שום דבר על זה לקייל״ הסתובבתי אליו ואזהרתי

אני ומלאני נכנסו לרכב ונסענו ״את יודעת לא היית צריכה להיות מגעילה אליו הוא עזר לי״ אמרה מלאני לפתע
״מל תלמדי אף פעם לא לסמוך על אף אחד זה בן אדם שהרגע פגשת והוא גם אח שלי מי שאת בורחת ממנו אם שכחת״ השבתי ואחרי זה היא לא ענתה
ואז נזכרתי בפצע של מלאני פאק!
עצרתי בצד מהר

״מלאני תרימי את החולצה״ אמרתי והוצאתי שוב את העזרה ראשונה
״זה לא כזה נורא״ אמרה מנסה להרגיע אותי
״זה לא משנה צריך לטפל כדי שזה לא יזדהם ואז זה כן יהיה נורא״ אמרתי
והתחלתי לחטא את האזור לקחת חומר שעוצר את הדם ולמרוח כי גם עדיין יצא מהפצע
ואז הבאתי למלאני פיסת בד שמצאתי ודחפתי לה אותה לפה
״את צריכה את זה תאמיני לי״ אמרתי לה יודעת שהיא לא רגילה לכאב כמוני או כמו אנטוניו כמו שהיא ראתה
התחלתי לתפור ומלאני ישר התחילה לבכות בכאב ולהחזיק את ידי בחוזקה
״זה בסדר תנשמי מל״ ניסיתי להרגיע אותה ותרגלתי איתה נשימות בזמן שהשגתי לתפור. כשסיימתי לתפור חבשתי והמשכנו בנסיעה

״אנחנו צריכות למצוא מקום לברוח אליו, אם נחזור לבית קייל יצא אותו צריך לעבור למדינה אחרת״

וואי בנות פרק ממש קצר כי אני באיטליה (מקווה שבטעות ממש גבר מאפיה איטלקי יחטוף אותי) ולא היה לי זמן לרשום פרק אפצה אתכן🫶