חמישה ימים אחרי
עבר כבר שבוע וכמה ימים ,מאז שהגענו לכאן אני וקייל הרגנו יחד המון אנשים בזמן הזה.
הכלה והחתן הודיעו שהם חושבים על לבטל את החתונה בגלל כמות האנשים שנעלמו.
הרבה חזרו לבתים שלהם מפחד שיקרה להם משהו.
אני וקייל משחקים כאילו אנחנו מפחדים ושוקלים ללכת, אף אחד לא גילה אותנו וזה צריך להישאר ככה.
לא דיברנו הרבה מאז מה שקרה בכביש ניסיתי להתעלם מזה וכנראה גם הוא.
היה לי סיוטים בלילה עוד פעם וקייל הרגיע אותי כל פעם מחדש לא אמר מילה וחזר לישון, אני מעריכה אותו על זה כי הוא הבין שהוא לא צריך לשאול או לדבר על זה איתי, דבר ראשון כי אני לא אגיד לו כלום ושני כי זה אישי שלי.
״בואי נלך היום לים״ אמר קייל בזמן שאכל את כריך החביתה שהכין לעצמו ״למה?״ שאלתי ״בשביל הכיף אנחנו צריכים קצת מנוחה אחרי כל העבודה שהייתה לנו״ אמר
נאנחתי ״אני חייבת?״ שאלתי בחוסר כוחות ״כן״ אמר ברור שזה מה שיגיד
סיימנו לאכול הלכנו לחדר התארגנו ויצאנו אל החוף
אני אוהבת את הים אבל אני לא אוהבת להיות בים עם קייל
כשהגענו הסתכלתי מסביבי וראיתי כמה החוף יפה, המים בצבע טורקיז, החול חמים ורך כל כך והכי חשוב אין הרבה אנשים
אני וקייל תפסנו מקום פרסנו מחצלת ,הבאנו שני כיסאות חוף ושמשיה
אם אני באה לים אני או יושבת חושבת ומסתכלת על הגלים או נכנסת למים בלי לחשוב בכלל
היום אני יותר במוד של להכנס למים בלי לחשוב בכלל
הורדתי מהר את שמלת החוף הכחולה שהייתה עלי ורצתי למים בלי לחשוב על זה שאני עם בקיני שחור ורואים את כל גופי המצולק
נכנסתי אל המים הקרירים מה שבדיוק הייתי צריכה עם השמש החזקה שיש עכשיו
שחיתי עמוק יותר עד שהמים הגיעו לקו החזיה שלי
פתאום הרגשתי ידיים עוטפות אותי סובבתי את ראשי מהר ונרגעתי כשראיתי שזה רק קייל גילגלתי עיניים ״עוף ממני דביל״ אמרתי בזמן שדחפתי אותו ממני
הוא הרים ידיים ״בסדר בסדר רק אל תהרגי אותי פצפונת״ אמר וגיחך ״אמרו לך פעם שאתה נודניק מעצבן?״ שאלתי אותו ״לא היה לאף אחד אומץ עד שהגעת״ אמר עם החיוך המעצבן שלו דבוק לפנים
גילגלתי עיניים שוב ״אם תמשיכי לגלגל עיניים בסוף הן יתקעו לך למעלה״ אמר ״יופי ואז אני לא יצטרך לראות את הפרצוף המכוער שלך גורילה״ בשבתי ״שנינו יודעים שהפרצוף שלי נראה מדהים לא סתם כל אישה שרואה אותי מזילה עלי ריר״ אמר בשחצנות
״כנראה הם גילגלו יותר מידי עיניים אז הן לא ראו את הפרצוף האמיתי שלך״ השבתי בגיחוך והתחלתי להקדם לעומק עוד קצת כשקייל עוקב אחרי.
פתאום הרגשתי שאני יורדת במדרגה גדולה ״פאק״ אמרתי וניסיתי לשחות מעל המדרגה אבל בול בזמן נפל עלי גל
הרגשתי את עצמי שוקעת ונסחפת עם הזרם של המים המלוחים, לא הצלחתי לנשום ובלעתי המון מים, התחלתי לראות מטושטש ולאבד את כוחותי עד שהרגשתי ידיים חסונות שולפות אותי מהמים העמוקים.
קייל הוציא אותי מהמים במהירות, הרגשתי כאילו לקחו מצית ושרפו את הריאות שלי, השתעלתי בכוח בזמן שקייל מחזיק אותי על זרועותיו ״מטומטמת יכולת למות אם לא הייתי שם!״ אמר בכעס לא הצלחתי אפילו לענות לו מרוב הכאב בגרוני.
הוא הניח אותי על הכיסא והביא לי בקבוק מים, לקחתי את הבקבוק מידו ושתיתי. כשסיימתי החזרתי לא את הבקבוק ״סתום אני לא אמות כזה מהר״ אמרתי בקול צרוד עדיין
הוא אפילו לא טרח לענות ופשוט ישב עצבני על הכיסא שלו לידי
אני לא מבינה למה הוא כל כך עצבנתי כאילו הוא זה שעמד למות ליפני כמה דקות
אני כל הזמן עומדת למות ובגלל זה טביעה לא מלחיצה אותי כל כך.
״קייל תירגע זה סך הכ-״ באתי להגיד אבל קייל קטע אותי ״לא זה לא סך הכל את מתייחסת למוות כאילו זה משחק!. את חייבת להיזהר על החיים שלך״ אמר בעצבים מדגיש כל מילה ״מה כל כך אכפת לך?״ שאלתי לא מבינה למה אכפת לו כל כך אם אמות או לא כנראה בגלל המשימה ״ ברור שאכפת לי אלוהים״ אמר בעצבים והכניס את ידו בשיערו הרטוב
הסתכלתי עליו ולא ידעתי מה לעשות אף פעם לא דאגו לי.
אף פעם לא אמרו לי שרוצים שאחיה .
אף פעם לא היה בן אדם שהיה לי מספיק אכפת ממני בשביל להציל את חיי
YOU ARE READING
האם זו אהבה או שנאה?
Romanceיש לה מטרה אחת בחיים והמטרה הזאת היא לשרוד ולו יש מטרה אחרת לגמרי לשלוט על כמה מקומות שהוא יכול שניהם חזקים, פסיכופטים, מפלצות ורעים משניהם מפחדים הם כל כך דומים אבל באים מחיים כל כך שונים ואולי זה לא דבר כל כך טוב שהם דומים טריגרים: אלימות ס...
