התפוח לא נפל רחוק מהאץ
גם אנטוניו וגם קייל היו צריכים אותי למשימות ושניהם השיגו את זה בעזרת איומים.
האמת היא שאני לא מפחדת מהם בעסקה עם קייל הייתי צריכה אותו והוא אותי והעסקה עם אנטוניו אותו הדבר גם אני צריכה שקייל יפסיק להטריד אותי, ואני צריכה להגן על מלאני.
היא הדבר היחיד שחשוב בחיי כרגע.
הסיבה היחידה שאני לא רוצה למות היא כי אני יודעת שלילדה הזאת לא יהיה עוד מישהו בחיים שלה, היא תהיה לבד ותחיה חיים כמו שאני חייתי אני לא רוצה שהיא תהיה כמוני אני לא רוצה שהיא תגדל את עצמה ותעשה דברים מפוקפקים.
אני רוצה שהיא תפחד למות כי היא אוהבת את החיים שלה, אני רוצה שהיא תחייך חיוך אמיתי כל חייה, אני רוצה שתסתכל על גופה ושתראה רק עור חלק, אני רוצה שהיא תבנה משפחה יפה משל עצמה, אני רוצה שתלמד ותהיה משכילה.
אני רוצה שהיא תהיה בדיוק הפוך ממני.
החיים שלי ניגמרו עוד ליפני שהתחילו, אף פעם לא הייתה לי ההזדמנות להתחיל באמת לחיות תמיד הייתי עסוקה בחרא שלי או שנתתי לעבר שלי לשלוט בי.
אני יהיה חזקה למענה. אני יהיה חזקה כדי שהיא תוכל להתקדם גם אם אאלץ להשאיר את עצמי מאחור למענה, וגם אם אאלץ למות.
הסתכלתי עליה מכניסה כמה ארגזים לבית החדש שלנו והלכתי לעזור לה, היא כל כך עדינה ונחמדה לכולם למרות כל מה שעברה, ואני מעריצה את זה אצלה אולי זה מוזר שאני מעריצה את הבת שלי אבל זו האמת.
״אליסון אני יכולה לשאול על מה את ואנטוניו דיברתם?״ שאלה מלאני לפתע
״אני רק יכולה להגיד לך שהכל בסדר אוקיי אל תדאגי לגבי זה״ השבתי מקווה שהיא לא תשאל עוד משהו על זה
״אוקיי״ אמרה והורידה את ראשה
״מה אמרנו על הורדת ראש?״ היא נאנחה והרימה את ראשה
״מתי אני אוכל ללכת לבית ספר?״ שאלה
אני צריכה למצוא לה בית ספר אמריקאי אחרת היא לא תבין שום דבר ממה שקורה כאן
אני מפחדת לשלוח אותה לבית ספר אבל גם יודעת שהיא תשתגע אם רק תשב בבית כל היום
״בקרוב קודם אני צריכה למצוא לך אחד״ אמרתי
״מל אני יוצאת אל תפתחי לאף אחד יש לי מפתח אוקיי?״ היא הנהנה בחיוב.
הלכתי לכיוון הדלת יצאתי ממנה ונעלתי.
פאק לא לקחתי מספר או כל דבר מאנטוניו נזכרתי לפתע
ואז השפלתי את ראשי רואה על השטיח כניסה פתק עליו מספר ואבן שמחזיקה אותו במקום, הרמתי את הפתק והכנסתי לכיס המכנס שלי
לאחר מכן המשכתי בדרכי אל הסופר הקרוב צריכה לקנות אוכל כדי שלא נמות ברעב, הדרך לא ארוכה אז החלטתי ללכת ברגל.
במהלך ההליכה שמעתי רעש מחשיד וישר הסתובבתי לבדוק שאף אחד לא עוקב אחרי
לא ראיתי שום דבר אבל עדיין חשדתי והייתי מוכנה לכל תרחיש, הסכין שלי כבר הייתה מוכנה בכיסי.
לפתע קפץ עלי אדם משיח שהיה יחסית קרוב אולי. הוצאתי את הסכין שלי מהכיס ומיהרתי לדקור אותו במקום הראשון שהיה לי אליו פתח אך הוא לא יחס לזה חשיבות והמשיך לנסות לתקוף אותי.
״מי אתה לעזאזל!?!״ צעקתי עליו בזמן שאני מנסה להדוף את ידיו ממני
אך הוא לא ענה ורק המשיך לתקוף אותי בסופו של דבר הוא הוציא חתיכת בד והצליח להצמיד לאפי ולפי ניסיתי לא לנשום את הסם אבל בחוסר ברירה נאלצתי בסופו של דבר לנשום
והתעלפתי במקום.
_________________
פקחתי את עיניי רואה שאני במקום לא מוכר, עיניי מרגישות כבדות, ופי יבש.
לאחר שהרגשתי פחות מטושטשת שמתי לב שידי קשורות, עיניי מכוסות ופי מכוסה בבד
״תראה מי התעוררה״ אמר קול של גבר בסביבות גיל הארבעים המאוחרות
ואז הרגשתי את כיסוי העיניים נשלף מראשי
ונחשפה לפני דמותו של איש שנראה אפילו בסביבות גיל החמישים, שמן ומגעיל עם שיער לבן מקריח וחליפה שלא מתאימה ללוק האלכוהוליסט
לא נתתי לו להפחיד אותי ונשארתי עם מבט אדיש ״קשוחה אני רואה״ אמר וחייך חיוך מזויף, הוא הוריד את כיסוי הפה וזה אפשר לי לענות לו
״מאוד קשוחה עכשיו אתה רוצה להסביר לי למה אני קשורה לכיסא באמצע מקום לא ידוע?״ שאלתי בקול יציב וברור
״באמת קשוחה אבל כדי לך מאוד לדבר אלי יפה.
טוב יכול להיות שאת לא יודעת אבל בעולם התחתון הרבה מחפשים אותך קייל מציע עלייך סכום מכובד ביותר ולכן הרבה רוצים לתפוס אותך כמובן שאני זה שמצא אותך בסוף״ אמר וצחק
״אתה בכלל יודע את מי חטפת?״ רואים שאין לו תפקיד גדול אם הוא ירדוף אחרי מישהי בשביל כמה מיליונים בן אדם מהשורה הגבוהה של המאפיה לו היה מסתכל על זה בכלל ובגלל זה אני הולכת לשחק עם הקלפים שלי
״אישה מטומטמת?״ שאל בציניות וצחק עלי בזמן שאני רק חייכתי ואמרתי
״חברה מאוד טוב של אנטוניו הקאפו של המאפיה האיטלקית״ אמרתי וצחוקו ברגע הפסיק
״שקרנית לאנטוניו אין חברים וכמעט ואין אנשים שבכלל ראו אותו הוא לא יוצא החוצה ולא מראה את פרצופו אלה אם אתה אדם מספיק חשוב לדעת עליו״ אמר בחוסר אמון
״צודק אבל כמו שאתה יודע אנטוניו וקייל אחים חורגים ביריבות ואני כרגע באיטליה המאפיה של אנטוניו בזמן שקייל מחפש אותי תחבר רגע את הנקודות״ אמרתי רואה איך הנקודות מתחברות לו בראש
״למה אתה חושב שקייל יציעה כל כך הרבה כסף על סתם אישה מטומטמת אה?״ הוספתי גורמת לו עוד יותר להאמין לדברי, טיפש איך אפשר לו לבדוק דברים כאלה ליפני שאתה חוטף מישהו
״אני רוצה הוכחה מספקת יותר״ אמר ולפתע נזכרתי בפתק שבכיסי
״המספר של אנטוניו בכיס המכנס שלי״ אמרתי לו
״אתה מוזמן להתקשר אליו״ הוספתי מקווה מעומק ליבי שאנטוניו יבוא להציל אותי למרות שאני יודעת שהוא צריך אותי אז אין סיבה שלא יזרום
האיש הכניס יד לכיסי בלי אזהרה ושלף את הפתק.
הוא הוציא את הפלאפון שלו וחייג את המספר, לאחר שתי צלצולים אנטוניו ענה ונשיפת הקלה ברחה מפי
״הלו?״ שאל אנטוניו
״תביא לי לדבר איתו״ ביקשתי מהאיש המעצבן
״חסר לך להגיד משהו שלא ימצא חן בעיניי״ אמר וקירב אלי את הפלאפון
״זקן זאת אליסון חטפו אותי אתה יכול להגיד לחוטף לעזוב אותי הידיים מתחילות לכאוב לי מהקשירה הגרועה שלו״ אמרתי באדישות
״מתי כבר הספקת להיחטף ילדה? איפה את אני אשלח מישהו לקחת אותך״ כמובן שלא ידעתי איפה אני ואז האיש המעצבן התחיל לדבר
״אנטוניו זה אתה?״ האיש האומנם זיהה את הקול אבל התקשה להאמין
״תחזיר אותה מיד אחרת אתה תסתבך מאוד עם המאפיה האיטלקית. איפה אתם״ אמר אנטוניו בלי שמץ של ויכוח בקולו
״אני רוצה לראות שאני מביא אותך לך לכן אני מוכן לעשות עסקת חליפין היום ב-12:00 בלילה״ אמר ושמעו את אנטוניו נאנח ברקע
״בסדר״ הסכים
YOU ARE READING
האם זו אהבה או שנאה?
Romanceיש לה מטרה אחת בחיים והמטרה הזאת היא לשרוד ולו יש מטרה אחרת לגמרי לשלוט על כמה מקומות שהוא יכול שניהם חזקים, פסיכופטים, מפלצות ורעים משניהם מפחדים הם כל כך דומים אבל באים מחיים כל כך שונים ואולי זה לא דבר כל כך טוב שהם דומים טריגרים: אלימות ס...
