אנטוניו העיר אותי כאשר הגענו לבית החולים, כנראה נרדמתי בלי לשים לב.
התקדמנו וכל גופי שרף מכאב אך לא רציתי להישבר, הכאב כמעט הכריע אותי כמה וכמה פעמים כשהייתי כלואה אצלם אבל אני לא אשבר עכשיו בגללו כמו שלא נשברתי שם.
באמצע שהלכנו לכיוון המבנה ראייתי הטשטשה ונפלתי מעט הצידה אבל לצערי אנטוניו הספיק לשים לב
״את לא הולכת עוד מכאן״ אמר ובלי שום אזהרה הרים אותי על ידיו החזקות, זה רק הזכיר לי איך קייל היה מרים אותי. אבל בשונה מקייל שידיו היו יותר אגרסיביות איתי אנטוניו השתדל להיות עדין למרות שידיו בבירור יותר חזקות משל קייל וכנראה יכולות להיות גם הרבה יותר אגרסיביות
״אני יכולה ללכת תוריד אותי זקן״ אמרתי וניסיתי לרדת
״ילדה אני לא רוצה להכאיב לך אז פשוט תישארי איפה שאת נמצאת אנחנו גם ככה כבר פה״ אמר בחוסר כוחות אלי
נאנחתי והנחתי את ראשי על כתפו מנסה לא לראות את פניו ולהרגיש בושה שהוא מרים אותי.
נכנסנו בדלתות בית החולים ואנטוניו צעק משהו באיטלקית
במהרה אחות באה אלינו עם מיטה והוא הניח אותי בעדינות עליה.
היה המון רעש מסביב וזה הגביר את כאב הראש שכבר היה לי, תפסתי בראשי ועצמתי עיניים מנסה להתעלם מהרעש עד ששמעתי את אנטוניו קורא לי
״ילדונת תסתכלי עלי ותתרכזי רק בקול שלי אוקיי ,זה יעזור לך אני מבטיח״ אמר והשתדלתי להקשיב רק לו בזמן שאמר לי מילים מרגיעות וסיפר סתם סיפורים מפגרים
בסופו של דבר נרגעתי לגמרי בזכות אנטוניו אבל ישר הכניסו אותי לחדר ולא נתנו לו להיכנס.
הרופאים החלו לבדוק את המקומות שנפצעתי בהם ונראו מופתעים מזה שאני בכלל בהכרה.
רק חיכיתי שהכל יגמר.
לאחר שלוש שעות של סבל, תפרים, דם והרבה תחבושות שמו אותי בחדר מנוחה שבו אנטוניו חיכה במפתיע
״אתה לא אמור להיות עסוק בלנהל את המאפיה הכי חזקה בעולם התחתון או משהו?״ שאלתי בציניות
״למה את ככה?״ שאל ונאנח כשישב בכיסא לצידי
״ככה מה?״ שאלתי
״ככה אדישה לסיטואציה, את עברת פה טראומה ילדה״ אמר ברצינות לגמרי
״יש היגיון שאני אוהבת לסבול״ אמרתי משתדלת לא לצחוק לו בפנים כל כך שאמר שזאת טראומה
״אף אחד לא אוהב לסבול״ השיב ואז כבר לא ידעתי מה לומר
לאחר כמה דקות פצעתי את פי ושאלתי ״אתה יודע מה שלום מלאני?״
״את אולי תכעסי עלי אבל לקחתי אותה אלי״ ברגע שהמילים יצאו מפיו ישר התעצבנתי וכמעט סטרתי לו אך הוא תפס בידי
״היא הייתה בסכנה בבית שלכן כי קייל עלה על זה שאת פה״ מיהר להגיד בזמן שהוא עדיין תופס בידי
״הוא פגע בה?״ שאלתי מהר בתקווה שלא קרה לה כלום
״לא הוא לא פגע בה אבל הוא ניסה״ השיב
נאנחתי וחזרתי לתנוחה שהייתי בה ״אנחנו חייבים לעוף מפה וכמה שיותר מהר״ אמרתי וניסיתי לקום אך הוא מיהר להשכיב אותי חזרה במקומי
״את לא פאקינג זזה את שומעת אותי״ אמר וכעס נראה בעיניו שבכלל חשבתי על זה
״אני אביא את מלאני לפה אבל את לא זזה מהמיטה הזאת״ אמר והצביע על המיטה
לאחר מכן הוא עשה שיחת טלפון שבה הוא כמובן דיבר רק באיטלקית כך שלא יכולתי להבין מילה אך לאחר שניתק אמר לי שמלאני בדרך אלינו
״אנטוניו חייב לחסל את קייל כי הוא עכשיו יודע את המיקום שלי בזכות הבן זונה שתפס אותי״ אמרתי ברצינות לאנטוניו
״את צודקת ילדונת התוכנית חייבת לעבור לתאריך מוקדם יותר״ אמר וישב בשקט מנסה לחשוב על מתי ואיך כנראה
____________________
מצטערת שזה היה פרק קצר ועוד אחרי המון זמן שלא העלתי אבל כמו שנראה לי כולן יודעות המצב במדינה לא כל כך טוב ולא מזמן ציינו שנה לחטופים שלנו שעדיין נמצאים בשבי
אז הייתי צריכה קצת את הזמן לעצמי מקווה שתסלחו לי אנסה לעלות יותר🙏❤️
YOU ARE READING
האם זו אהבה או שנאה?
Romanceיש לה מטרה אחת בחיים והמטרה הזאת היא לשרוד ולו יש מטרה אחרת לגמרי לשלוט על כמה מקומות שהוא יכול שניהם חזקים, פסיכופטים, מפלצות ורעים משניהם מפחדים הם כל כך דומים אבל באים מחיים כל כך שונים ואולי זה לא דבר כל כך טוב שהם דומים טריגרים: אלימות ס...
