האם זו אהבה או שנאה?

🔞29

🔞אונס

קייל היה עצבני כל הדרך לבקתה נאנחתי ״אתה מוכן בבקשה להירגע למה אנחנו תמיד חייבים לריב?״ לשם שינוי לא אמרתי את זה בציניות אלה ברצינות מוחלטת
למה אנחנו לא יכולים להסתדר אפילו שבוע רצוף? כל החמישה ימים האלה הינו יחד בלי ריבים שיתפנו פעולה במשימות עזרנו אחד לשני ושוב הכל מתפוצץ לנו בפרצוף.
״כבר אמרתי לך את התשובה שלי״ אמר ממשיך להתעלם ממני

אין סיכוי שכל זה בא מדאגה זה רק אובססיה חולנית שיש לו ממני ומהמשימה המטופשת שלו שרק באלי לסיים. אני מתחילה להתחרט שהסכמתי להצטרף כבר עדיף להילחם בעוד 10 לוחמים של המזדיין שהרג את הורי מאשר להיות עוד דקה במקום הזה עם קייל אני מרגישה כאילו לקחו לי את האופי ונעלו אותו בקופסא, אין לי כוח יותר למשחק של הילדה הטובה. אבל אני לא אוותר אף פעם על נקמה.

נכנסנו לבקתה הייתי עייפה כל כך חייבת לקחת תנומה קטנה ״חסר לך שאת נכנסת אחרי הים למיטה שלנו״ אמר קייל בזמן שהוריד את חולצתו והוציא לבחוץ את שריריו המפוסלים
שמלאים בקעקועים מכל סוג.
קמתי בחוסר כוחות מהמיטה שרק קראה לי לבוא לישון עליה והלכתי למקלחת , התקלחתי מקלחת קרה הייתי צריכה את זה כדי לא להירדם במקלחת. כשיצאתי ראיתי את קייל שנרדם על המיטה בלי חולצה רק עם מכנס בגד ים קצר
״העיקר חסר לך שאת הולכת לך שאת נכנסת אחרי הים למיטה שלנו״ חיקיתי את קולו התקדמתי למיטה
חשבתי על לדחוף אותו מהמיטה אבל אז הסתכלתי על פניו היפות כל כך רגועות ולא רציתי להעיר אותו רציתי להביט בו עד שלא אוכל יותר לפתוח את עיניי וארדם גם.
נכנסתי מתחת לשמיכה ראשי מול ראשו של קייל ועשיתי בדיוק מה שרציתי לעשות הסתכלתי עליו עד שלא יכולתי עוד להשאיר את עיניי פקוחות.

___________

אני צריכה לחזור לבית של המכשפה
לא באלי, לא באלי שוב כאב כזה.
למה כל יום חייב להיות כל כך אכזר? למה העולם הזה מתעקש להשאיר אותי בחיים?
למה עולם למה עשית לי כל כך הרבה רע בחיים למה לא ריחמת על נישמתי הכאובה?

הגעתי אל פתח הדלת יודעת שמצפה לי מסע קשה של כאב למשך שעות. ידי מזיעות מפחדות לפתוח את דלת הבית הקטן והרעועה של האישה שריסקה את נישמתי ודרכה עליה עשרות פעמים.
אם אברח היא תמצא אותי, אם אברח לא אצליח לשרוד ברחוב לבד והכי כואב זה שאני יודעת את זה אני יודעת שאין לי לאן לברוח.
בסופו של דבר פתחתי את דלת הגיהנום המכשפה ישבה על הכורסת יחיד שלה וכששמעה אותי נכנסת סובבה את ראשה ״שלום לך נסיכה״ שוב פעם הכינוי הזה הכינוי שאני כבר לא יכולה לשמוע באוזני עוד
״האורח שלנו יבוא עוד חצי שעה כדי שתתארגני אליו הוא אורח חשוב״ אמרה עם חיוך רשע על פניה אחד מהחיוכים שתמיד רואים את המכשפות בסרטי דיסני עושות, רק שבסרטים של דיסני הנסיכות האומללות ניצלות ומקבלות סוף טוב מה שאני כנראה לא אקבל לעולם.