האם זו אהבה או שנאה?

38

חודשיים אחרי

היום אני ומלאני אמורות לעבור לבית שליד קייל.
אני לא אשקר, אני מפחדת.
בזמן האחרון קייל בא לבקר הרבה, הוא לקח את מלאני לכל מיני מקומות, קנה לה בגדים, שיחק איתה. הוא גרם לה להקשר אליו וכשראיתי אותם מהצד הם היו נראים בדיוק כמו אבא ובת.
ועכשיו אנחנו גם עוברים לידו. ואני עדיין זוכרת איך שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי
אני פשוט לא מסוגלת, לא באלי להתרחק ממנו. באלי להישאר הכי קרובה שאפשר, באלי שנבנה משפחה.

חרא על זה, חרא על הכל.
אני הולכת להגיד לו היום. אני לא יכולה עוד לשמור את זה בבטן, באלי להראות לו שאני כן אוהבת אותו. הרחקתי אותו מספיק.

שלוש שעות אחרי

הכל כבר הגיע לבית, בשמי שארגן את זה הוא בוס של מאפיה הכל מגיעה מהר יותר.
מלאני כבר בחדר שלה מעצבת אותו כמו שהיא רוצה, הבית כמובן הרבה יותר גדול ומפואר משציפיתי. אבל קייל התעקש שזה ישאר כך אז מי אני שאתנגד

והנה הגיעה הזמן להגיד לו.

הלכתי לדלת הבית של קייל. השומרים כבר זיהו אותי בשער הכניסה ונתנו לי להיכנס, אם חשבתי שהבית שקייל הביא לי ולמלאני גדול אז כשראיתי את הבית שלו הבנתי שהבית שלנו נראה כמו גרגיר חול קטן.

השומרים שבכניסה התקשרו ישירות לקייל ברגע שראו אותי מתקרבת
״את יכולה להיכנס״ אמרו לאחר שיחה קצרה ופתחו את הדלת לבית

״איזו הפתעה ,קטנטונת באת לבקר אותי?״ שמעתי את קולו וסובבתי לצד ימין את ראשי רואה אותו עומד על קצה המדרגות ומסתכל עלי
״אני צריכה לדבר איתך״ אמרתי ופחד הזדחל אל ראשי
״כמובן בואי נלך למשרד שלי״ אמר והרצין מתחיל ללכת לכיוון המשרד

כשהגענו למשרד ישבתי על הכיסא שמול כיסא המשרד המפואר של קייל לא ביזבזתי זמן והתחלתי לדבר.
״מה אתה מוצא בי?״ אני לא רוצה שינצל אותי ואני גם באמת לא יודעת מה הוא מוצא בי.
אנחה שקטנה יצאה מפיו
״את באמת לא מבינה את זה אה,
אולי האמת סוף סוף תפקח את עינייך״
אמר ונתן לי מבט חודר כל כך, קר כל כך עד שהרגשתי חלשה מולו?
עוד לא הכרתי גם את הצד הזה של קייל.
ידעתי שהוא מנהיג של מאפיה אבל הוא לא מראה את הצד הזה וראיתי אותו רק פעם אחת עוד אבל עכשיו הוא הרבה יותר דומיננטי.
״בתור קאפו של אחת המאפיות הכי חזקות שיש אבא שלי לימד אותי לקרוא אנשים כמו ספר פתוח עוד מגיל צעיר, בזכות זה ניצחתי כל אויב שלי, אני מצליח לחזות כל מהלך שלו רק על היכרות קצרה.״ ברגע שאמר זאת הבנתי עד כמה הוא חזק לא רק חוזק פיזי אלה גם מחשבתי, הכל אצלו עובד על מניפולציות וזה גרם לי לצמרמורת כי זה באמת מהלך מפחיד.

״כשבאתי למצוא מועמדות למשימה ציפיתי להבין כל אחד מהמהלכים שהם מתכננות לעשות אבל את הפתעת אותי שברת במכות את החייל המסכן בלי רחמים ועשית מהלכים שלא ציפיתי שתדעי לעשות״ המשיך
״לכן ננעלתי על הבחירה בך, היית לא צפויה וזה עניין אותי. ואז כשבאת ודיברת איתי, כשהיינו במשימה יחד וכשהיית בטירונות הצבאית שלי הבנתי כבר את כל מה שעברת רק בלי סיפור וזה למה הייתי נחוש למצוא מה הוא הסיפור״

נרתעתי לרגע, הוא בעצם בחר בי רק מסקרנות ולא יותר מזה.
״כשהבנת שאני מחפש עלייך דברים הבנתי שאני צריך להשתמש בשיטה אחרת שהיא להביא אותך לקצה. ושם הגיע רגע השבירה כשקפצת מהמכונית״ נפגעתי ממילותיו כי הבנתי שהכל היה פשוט משחק למה חשבתי בכלל שמישהו כמוהו ירצה מישהי כמוני
ללא שליטה הורדתי את ראשי, למה אני מרגישה כל כך חלשה וקטנה מולו?
״כשקיבלתי את המידע שלי שוב הפתעת אותי. בדרך כלל נשים שלקחו אותן לזנות מקבלות טראומה ולא מצליחות להתקדם ממנה את האומנם צולקת אבל התקדמת בכל זאת, שזה די מרשים.
כל הזמן הזה שיחקתי פני מאוהב כי ידעתי שזה בדיוק מה שאת חושקת לו, מישהו שסוף סוף יאהב אותך״
ברגע שאמר זאת ליבי התרסק, נפגעתי המון יותר משאני יכולה לספור אבל ברגע הזה נפגעתי יותר מכל בגלל שהוא האדם הראשון שבאמת נפתחתי אליו קצת והוא ריסק את הכל
״אווו אל תיפגעי כל כך אני רואה איך כל גופך רועד״ אמר וגיחך מעט
״אתה בן אדם מזעזע ברמות שאני אפילו לא יכולה לתאר במילים״ אמרתי חושקת שיניים ומרימה אליו את מבטי
״אני מודה שזה די מחרמן הכעס שלך, הייתי צריך לעשות כמה מקלחות קרות בגללך למרות שהייתי מעדיף מציצה אבל לצערי ידעתי שלא תסכימי בגלל הטראומות המטופשות שלך״ אמר ברוע
״וכן אני יודע שאני רשע אבל רק ככה מגיעים לגדולות זונה״ הוא דוחה אותי כל כך פתאום
״הכל היה משחק בשבילך באמת?״ קשה היה לי להאמין
״תאמיני זונה, אווו כמה חבל התפתח לך רגשות כלפי״ אמא בעצבות מזויפת
״עופי מפה ליפני שתלכלכי את הכיסא היקר שלי״ אמר והעיף אותי עם ידו
קמתי מהכיסא ״היקר שלו״
התקרבתי אליו ובלי לחשוב נתתי לו את האגרוף הכי חזק שיכולתי ישר ללחי
״יכול להיות שהגיע לי אבל אם תעשי את זה שוב אני אדאג שהחיים שלך ושל הבת הקטנה שלך יהפכו לגיהנום״ אמר

יצאתי מהמשרד שלו שבורה
ועוד לחשוב שרציתי להודות ברגשותי אליו