האם זו אהבה או שנאה?

35

הלכנו אני ומלאני בזמן שהיא בוכה ואני לא יודעת מה לעשות, אני לא רגילה לזה ואני לא יודעת מה בדיוק לעשות כשבן אדם בוכה מולי
״אני מצטערת כל כך״ אמרתי משחררת טיפה מהמועקה שעל ליבי
״את ידעת?״ שאלה בבכי והסתכלה עלי במבט כאוב
״לא, אני לא ידעתי את זה עד שקייל סיפר לי בטעות אחרי שעשה עלי חיפוש מעמיק״ עניתי ״למה מסרת אותי?״ יש לה הרבה שאלות וזה הגיוני בהתחשב בנסיבות ״לא הייתה לי ברירה זה סיפור ארוך ובהזדמנות אספר לך אבל כרגע את לא מוכנה לזה״ השבתי
״אני כבר בן 15 אם שכחת״ אמרה בכעס
נאנחתי יודעת שהיא צודקת ומגיעה לה האמת ״אספר לך כשנגיע לבית אוקיי?״ שאלתי והיא הנהנה בהסכמה בראשה

____________

הגענו לבית ישבנו על הספה והנה הרגע לשפוך את כל מה שאף פעם לא אמרתי ״נולדתי למשפחה יציבה עם שני הורים מקסימים כשהייתי בת 7 הלכנו לקנות לי צעצוע שמאוד רציתי, בדרך חזור עברנו דרך סמטה כדי לקצר את הדרך ואז בא אלינו גנב.
הוא תפס אותי ואמר להורי שאם לא יתנו לו את כל הכסף שיש עליהם הוא יהרוג אותי, כמובן שהם נתנו כל מה שהיה עליהם. הוא זרק אותי על הרצפה וירה בשניהם לנגד עיני״ כאשר אמרתי את זה הסתכלתי למלאני היישר בעיניים וראיתי כמה כואב לה עלי. אני לא אוהבת שמרחמים עלי, אני לא מסכנה ואני לא צריכה רחמים של אף אחד. בלי להגיד על זה משהו פשוט המשכתי

״דודה שלי התנדבה לקחת אותי אליה אחרי זה. העבירו אותי עיר אליה למרות שלא חיבבתי אותה ורק כאשר באמת פגשתי אותה הבנתי עד כמה היא רעה בגלל זה קראתי לה המכשפה.
היא שנאה את הורי ולכן החליטה להתנקם בהם דרכי, היא הפכה אותי לזונה.״ לא רציתי לפרט על הדברים שעשתה לי והחלטתי להשבית את זה מהסיפור ״כשהגעתי לגיל 13 נכנסתי להריון מאחד הגברים שאנסו אותי וכשדודה שלי גילתה על זה היא רצתה שאו אשלח אותך לאימוץ או אפיל אותך. כמובן שבחרתי בלשלוח לאימוץ״ מלאני הייתה בהלם דמעות חזרו אל עיניה.

כשאתה מספר משהו שעברת ואתה רואה שמישהו אחר מתחיל לבכות מזה למרות שהוא לא עבר את זה אתה מבין שמשהו לא בסדר אצלך. משהו לא בסדר קרה לי ואני יודעת שהוא לא בסדר אבל כשאני רואה איך אדם אחר מגיב אל זה זה מכה בי עוד יותר

״אני מצטערת״ אמרתי והורדתי את ראשי בפעם הראשונה מהרבה זמן, היא לא ענתה וישר חיבקה אותי חזק ״את לא צריכה לבקש סליחה אמא״ אמרה ובכתה אבל התמקדתי רק בזה שהיא קראה לי עכשיו אמא? אני אמא?
זאת הילדה שלי ואני אמא שלה.
אני אגן עליה מהרוע של העולם הזה אני לא אתן לה ליפול כמוני.

״זה לא הגיע לך״ אמרה והמשיכה לבכות בחיבוקי, הרמתי את ראשה כדי שתסתכל עלי ״עברתי את זה כבר מל אבל לא אתן לך לעבור משהו כזה גם אני אשמור עלייך ויהיה לך חיים רגילים אני מבטיחה לך״ אמרתי ״את המשפחה היחידה שלי״ אמרתי בכאב
וחיבקתי אותה אלי

___________

אחרי שאני ומלאני נרגענו הכנתי לנו אוכל ונשמעה דפיקה בדלת הלכתי לפתוח וראיתי שזה לא אחר מאשר קייל ״מה נשמע גורילה הרבה זמן שלא התראינו״ לאז שמתי לב שהוא לא נראה טוב בכלל

הוא נפל אל ידי ואיבד את ההכרה ״פאק״