האם זו אהבה או שנאה?

32

כמו שניתן לראות החלפתי כריכה בעצמי!(חשוב לציין)

״חכה!״ צעקתי אליו רציתי להגיד לו שגם לי אכפת ממנו ,שגם אני רוצה אותו אבל לא יכולתי
״ירו בך שב ואני אלך למצוא עזרה ראשונה״ אמרתי לבסוף וראיתי איך ממבט של צפיה נהיה לו מבט של אכזבה ״את פצוע יותר קשה ירו לך בכתף חתכו לך את כל הבטן והצוואר״ השיב
״אי אפשר ללכת למצוא עזרה ראשונה כי אז יהיו שאלות ויש לי אחת באוטו נלך לשם״ אמר והתחיל להתקדם אלי
ראו כמה קשה לו ללכת הוא צלע אלי לאט היד שלו מגואלת בדם כשהיא מחזיקה במותן שלו ״למה חטפת את הכדור הזה בשבילי לעזאזל?!״ כעס אבל זה נשמע יותר ככעס עצמי
״הייתי חייבת״ לא ידעתי עוד מה להגיד ״לא את לא היית חייבת״ השיב אלי בכעס
״תודי בזה״ הפציר בי ״במה להודות?״ ידעתי בדיוק במה הוא רוצה
שהודה ״שאכפת לך ממני שזה כבר לא סתם מאינטרסים אישיים״
ככל שאני חושבת על זה יותר אני מבינה כמה באמת אכפת לי מהדביל שנכנס לחיי בלי אישור ״צודק אכפת לי ממך״ לא יכולתי יותר לשקר

הרגשתי שהאדרנלין מתפוגג מגופי לאט לאט ופתאום הרגשתי כאב חד בגופי ״פאק!״ צעקתי ונפלתי אבל קייל מיהר לתפוס אותי בידיו ״מה קרה״ אמר בלחץ לא הצלחתי לענות מרוב כאב התחלתי לראות מטושטש והתעלפתי

נקודת מבט קייל

״אליסון!״ צעקתי לגופה הדומם של האישה שמטריפה אותי כבר יותר מחודש, היא לא קמה.
בדקתי לה דופק והוא היה חלש היא מאבדת דם ובכמויות עזרה ראשונה כבר לא תועיל במצב שלה היא צריכה בית חולים.

הרמתי את גופה על ידי כמו כלה ורצתי לרכב, פתחתי את הדלת במהירות והכנסתי אותה למושב שליד הנהג.
התחלתי לנהוג במהירות של יותר מ-160 קמ״ש.
האישה הזאת לא הולכת למות לא היום!

אחרי נסיעה של חמש דקות נכנסתי מהר לבית החולים עם אליסון על ידי כשהיא מגואלת בדם וצעקתי בקול ״אני צריך רופא עכשיו! היא עומדת למות!״ במהירות הגיעה חבורה של רופאים ולקחו אותה על מיטה הלכתי אחריהם אבל אז בא אלי רופא ״אתה פצוע תן לנו לטפל בך גם״ אמר ״אני לא צריך את הטיפול שלכם אני מסתדר״ אמרתי וניסיתי לעקוף אותו אך הוא חסם את דרכי ״אתה לא רוצה שהאישה הזאת תתעורר ולא תוכל לראות אותה כי גם אתה מאבד דם״ התעצבנתי אך אמרתי לעצמי שהוא צודק הלכתי אחריו.

הגענו לחדר לבן עם מיטה ״תביא אלי לראות״ אמר
הרמתי את חולצתי וברגע שהסתכל היה המום לראות שירו בי ״אני אהיה חייב להרדים אותך ולהוציא את הכדור ליפני שזה יזדהם״ ברגע פני השתנו לכעס ״בלי הרדמות!״ אני לא נשאר בלי שליטה כשהיא פה , אני צריך להיות ער לכל מצב.
״אי אפשר לעשות את זה בלי הרדמה!״ אמר בהלם שבכלל שאלתי את זה ״אפשר ועשיתי את זה הרבה מאוד פעמים״ השבתי  ״מי אתה לעזאזל?!״ שאל מופתע והתרחק קצת ״אני קייל סמית ואני הקאפו של המאפיה של ניו יורק ואם לא תוציא לי את הכדור הזה עכשיו אני אוציא אותו בעצמי״ השבתי בקור הוא נאנח ולקח פינצטה ״זה הולך לכאוב״ אמר מכין אותי ״פשוט תעשה את זה כבר״ אמרתי חסר סבלנות
בשניה הוא הכניס את הפינצטה ונשכתי בחוזקה את שפתי עד כדי שירד לי דם
״הוצאתי אותו״ הודיע אחרי דקה של חפירה במותן שלי
הוא מיהר לחטא את האזור ולתפור אותי ״איך זה קרה?״ שאל
״אל תדחוף את האף שלך לעיניים שלא שלך״ אמרתי בכעס
הוא פשוט נאנח בוויתור והמשיך לתפור אותי
כשסיים חבש אותי ליפני שהספיק להוציא מילה הלכתי במהירות לחדרה של האישה המשוגעת שלי

________

״תקשיב אדוני אם אתה רוצה לראות את האישה הזאת בחיים תשב כאן ותן לנו לעשות את העבודה שלנו!״ אמר בתוקפנות הרופא המזדיין
״אתה לא נראה לי יודעת מי אני אז אני אגיד לך קוראים לי קייל סמית ואני הקאפו של המאפיה של ניו יורק ואם האישה הזאת לא תצא בחיים מהחדר הזה אני אדאג לקבור כל אחד ואחד מהאנשים שכאן״ אמרתי בקול אפל וקר והצבעתי על כולם באזור שלי

הרופא היה נראה מופתע ונרתע ״אנחנו נעשה מה שאנחנו יכולים כדי להציל אותה״ אמר וברח
ישבתי על הספסל וספרתי את הדקות עד שמישהו יבוא להגיד לי שהיא חיה כבר, היא לא יכולה למות אסור לה, אסור לה למות לי עכשיו!
הסתכלתי על שעון הרולקס שעל ידי עברו רק חמש דקות, חמש דקות בלעדיה ואני כבר משתגע!

________

עברו 4 שעות! צעקתי על רופאים שברתי כיסאות כמעט רצחתי את השומרים של בית החולים שניסו להעיף אותי מפה ועדיין אין תשובה רק כל שניה אנשים נכנסים ויוצאים מחדרה בריצה

רופא אחד יצא מהחדר והתקדם אלי בין רגע קמתי על רגלי ושאלתי ״היא חיה? היא תהיה בסדר?!?״ זעה יורדת במורד מצחיק מרוב לחץ ״היא תהיה בסדר אבל היא לא תקום בחמישה ימים הקרובים בגלל שהיא בכל זאת איבדה כמות יפה של דם״ הודיע הקלה הציפה את החזה שלי ״אני יכול ללכת לראות אותה?״ שאלתי בתקווה ״כן״ השיב

בלי לחקות עוד שניה נכנסתי לחדרה , היא שכבה שם מחוסרת הכרה, אינפוזיה מחוברת אל ידה, החתן שלה בצוואר חבוש וגם היריה בכתף חבושה וכנראה שהחתך בבטן גם חבוש, שיערה החום מבולגן והאיפור שלה נמרח
אבל היא עדיין האישה הכי יפה שראיתי בחיי ,התקדמתי למיטה וישבתי בכיסא ליד.

״לא הצלחתי להגן עלייך פצפונת שלי אני כל כך מצטער״ אמרתי בצער על כך שאני נתתי לה לחטוף את הכדור במקומי

_________

חמישה ימים עברו היא צריכה כבר להתעורר והיא לא מתעוררת! כל הזמן הזה לא יצאתי מחדרה, לא אכלתי, כמעט ולא שתיתי, לא התקלחתי ולא החלפתי בגדים רק ישבתי וחיכיתי שתפקח את עיניה היפות ותשתמש בפה החצוף שלה שוב.

״למה את לא קמה כבר?״ שאלתי כאילו אני הולך לקבל תשובה לשאלתי ועצמתי את עיניי ״כי אני עייפה דביל״ שמעתי כל צרוד אומר ״קמת!״ מיהרתי לפקוח את עיניי ולהסתכל עליה ״ברור שקמתי באמת חשבת שאני אמות מקצת איבוד דם״ אמרה בעייפות
״את משוגעת״ אמרתי בחיוך שמח סוף סוף לשמוע את הפה החצוף שלה
״שיט! כמה זמן עבר״ אמרה בלחץ ״חמישה ימים״ הודעתי לה
״המשימה! החתונה עברה למה אתה כל כך רגוע?!?״ שאלה בלחץ ״היא תירגעי לא אכפת לי מהמשימה העיקר שאת בסדר״ אמרתי רגוע
היא הסתכלה עלי בהלם ״ברגע שישחררו אותנו נחזור לבית ותוכלי גם לראות את הבת שלך שוב״ אמרתי ״רגע הבת שלי?!?״