Dangerous Game [2]

פרק 29- חלומות רטובים

בלה-

אני מקווה שאני לא מפילה את עצמי לתהום שלא אוכל לקום ממנה אחר כך. אני משליכה את עצמי עליו מבלי לחשוב פעמיים, זה חסר כל היגיון.

אנחנו עושים זאת בבגדים מלאים אך בכל זאת אני יכולה לחוש באיברו הקשה מבעד למכנסיו. ראשי על חזהו של ברונו, הוא כורך את ידו סביב ראשי ומלטף בעדינות מפתיעה.

הוא מנסה בשבילי.
זה מה שאמר לי.

"תעצמי עיניים, את תהני מזה יותר" הוא מבטיח לי בלחישה, אני יכולה לשמוע את דפיקות ליבו ואת קצב נשימתו הקטוע.

גם אני משבשת אותו.

אני עוצמת את עיניי, נחה עליו. ידו השמאלית יורדת מטה באיטיות, עוצרת על פלח ישבני.
אני עוצרת את נשימתי ומתקשחת, שומעת איך ברונו מצחקק מעל אוזני "ששש תירגעי..".

"תרפי את הגוף שלך, תשחררי אותו" הוא אומר לי בפקודה שקטה, אני עושה זאת בהדרגה ונאנחת לחזהו.

זה טוב.. זה יותר טוב מסקס מזדמן.

"פאק בלה, הבליטה שלי ממש קשה עכשיו. תפסיקי לזוז" הקול שלו קשה, מקבע את מותניי בידיו השריריות ואני מקשיבה לדבריו.

"אני רוצה לישון עליך, אני צריכה שתהיה בשקט" אני לוחשת לחזהו, מרימה את עיניי אליו ורואה את חיוכו המוסתר.

"בוודאי, אעשה הכל בשקט עד שתרגישי שזה חלק מהחלום שלך".

"בסדר" אני נושמת בחדות ואט אט שוקעת לשינה על חזהו.

אני מוצאת את עצמי חולמת עליו, על רגעים אינטימים. אני מייבבת, גונחת אל פיו.
זה חלום שיכול להתגשם.

אני מרגישה את ידו לוחצת על איברי, מעבירה בי רטט חשמלי בכל הגוף. אני נרעדת, ממלמלת לו משהו בתגובה.

החלומות מספיקים להתחלף לי במהירות עד שאני מתעוררת, מגלה שאני עדיין באותה תנוחה עליו.

ברונו מחייך אליי "חלומות מתוקים או חלומות רטובים?"

"חלומות מתוקים" אני מכווצת את שפתיי ומתעוררת סופית, המוח שלי חוזר למצבו התקין.

פאק... מה אני עושה לעזאזל.

"אני דווקא חושב שהיו לך חלומות רטובים" הוא אומר ברמז עבה וקורץ לי, אני מרגישה מודעת פתאום לגופי וזה מכה בי.

פאק, התרטבתי.
הרבה.

"שיט" אני מקללת, מנסה לקום מגופו אך הוא מסרב לשחרר.

"תישארי, אני רוצה להרגיש את הרטיבות שלך עליי" גם מכנסיו רטובים במקצת, ממנו או ממני אני לא יודעת.

"מצטערת, זה היה בלתי נשלט" אני צוחקת, מסתירה את מבוכתי.

מעולם לא הרגשתי מובכת מול גבר אבל עכשיו?!
באלי לחבוט בראשי.

"זה בסדר, אני מבין שגם בחלום את מגיבה אליי בכזו עוצמה" הוא כזה יהיר.

"תפסיק להחמיא לעצמך יותר מידי" אני אומרת וחובטת בחזהו.

"העובדות מדברות בעד עצמן".

אני מנסה שוב לקום מגופו אך הוא מסרב לעשות זאת, אני גורמת לגופי לנטות טיפה שמאלה עד שאני מחליקה מגופו אל הרצפה הקרה. ברונו תופס בי בחוזקה.

"את מנסה להיפצע או מה?" הוא נוזף בי, אני רוטנת לו שישחרר והוא לא עושה זאת. בשניה האחרונה הוא מתכופף כדי למנוע ממני להתנגש ברצפה אך אני הופכת את יחסי הכוחות ובועטת בו בעדינות אל הרצפה.

הוא עף מהמיטה ונופל.

"אופסי, סליחה" אני צוחקת מכל הלב, דמעות צחוק מופיעות בעיניי ואני יכולה להישבע שהגומה הצדדית של ברונו הופיעה עכשיו.

"את תשלמי על זה" הוא מסנן בכאב, אני מצחקקת בלי הפסקה.

"זה היה מצחיק" אני מספיקה לומר לפני שאני מרגישה את גופי נמשך אל הרצפה ומתנגש במשהו קשיח.

בחזה שלו.

"ברונו!" אני מתעצבנת "זה עובד רק לכיוון אחד, לך מותר להתעלל בי במיטה ולי מותר להתעלל בך מחוץ לה".

"באמת?!" הוא מרים גבות "באיזה חוזה זה כתוב?".

"בחוזה שלי".

"יש לך חוזה?" עכשיו הוא באמת מלגלג עליי.

"תפסיק להתנהג כמו מניאק לחצי דקה!" אני מכה בו בנעיצת מפרק, זה אפילו לא מכאיב לו.

"קומי ממני" הוא מתייאש ממני לבסוף, חוזר לאדישות היומית הקבועה שלו.

"מישהו פה בעל מזג חם" אני קמה ממנו, הוא סוף סוף משחרר.

"תתארגני לעבודה, לא יהיו לך חיים קלים" ברונו מודיע לי ואני מטילה בו ספק.

"מה אתה רומז".

"אני הולך לצפות בך, לחלק לך משימות ולראות עד כמה את מצליחה לעמוד על הרגליים העייפות שלך".

פאק.

חום מתגבש בביטני ואני מסלקת אותו "אני לא אקשיב לפקודות הארורות שלך".

"לא תהיה לך ברירה, אחרת אעניש אותך" הוא מסתלבט עליי.

"זה לא היה כתוב בחוזה" אני אומרת, מניחה את ידיי על מותניי.

"קראת את הסעיף הראשון?" הוא מזכיר לי, אני מגלגלת את עיניי.

'הלקוח/ה חייב לציית לבעל החוזה בכל תחום הקשור לחייהם בתוך הבית/ העבודה'.

"אתה ממש מרושע" אני אומרת כשהוא מחזיר לעצמו את הדף לתוך המגירה, חושבת על לקרוע אותו לגזרים ולזרוק אותו בפרצופו המעצבן.

"זה עותק אחד מתוך מאה" שיט.

"אתה פסיכופת, אמרו לך?" אני מתחילה להתארגן לעבודה, מכריחה את ברונו להסתובב כך שלא יביט בי עירומה.

"כן, אני יכול להציץ?" קולו שובב, המראה ממש מולו. מבט חטוף בה יכול להראות לו את כל גופי.

"לא, תיזהר".

"אני לא אוהב להיזהר".

"אם תעשה את זה, אני אקפוץ מהחלון פה" אני מאיימת, רואה איך הוא נדרך.

"את לא תעשי את זה".

"אז אל תנסה אותי".