Dangerous Game [2]

פרק 31- לדבר או להתקרב

בלה-

כבר כמה ימים שברונו בחר לישון באחוזה, לא נפגשנו מאז. החלטתי להפתיע אותו שם, לראות את פרצופו כשיגלה שליליאן וסילביה הזמינו אותי אליהן.

היום אכיר אותה, את סילביה.
ראיתי אותה פעם אחת בבר מספר פעמים בודדות, אך לא היה בנינו כלכך קשר.

אני דופקת על הדלת האחוזה, כעבור רגע הדלת נפתחת והאמת.. שלא התגעגעתי לפרצוף הזה.

"אני חושב שטעית בבית" רפאל אומר לי, מנסה לסגור עליי את הדלת אך אני עוקפת אותו ומשתחלת פנימה.

עיניי נפגשות בשל ברונו, אוטומטית הוא סוקר את גופי ואני מחייכת לעצמי.

"אוייש תשתוק כבר, ותפסיק לעצבן אותי" אני זורקת לרפאל ומתקדמת לליליאן.

"בואי תצטרפי" היא אומרת, אני מגלגלת את עיניי כששומעת את ברונו ממלמל לרפאל "ממש אחוות נשים".

ברונו ואני מתעלמים זה מזה במופגנתיות. אני לא חושבת שרפאל מודע למה שקורה בנינו, ללילות שלנו, לאש שלנו בזמן הסקס, לתשוקה הבלתי מוסברת שיש לנו זה אל זה, ועל ההסכם- אני בכלל לא בטוחה שהוא יודע.

"המים האלה פשוט גן עדן" אני מספקת מופע אחורי לברונו וקופצת ראש אל הבריכה, מוציאה את ראשי ויורקת מעט מים מפי.

"קדימה סיל, גם את" ליליאן אומרת לסילביה היושבת על שפת הבריכה, זה ממש לא מוצא חן בעיניי. היא לא בבגדים מתאימים אבל למי אכפת.

"אני אוותר" היא צוחקת "אני לא לבושה בבגדים מתאימים".

ליליאן ואני יוצרות קשר עין וחיוכים עולים על פנינו, אנחנו מושכות את רגליה של סילביה לחא התראה והיא נופלת אל המים בחבטה.
אנחנו צוחקות.

"פאק" היא מוציאה את ראשה, נחנקת ומשתעלת "השתגעתן לגמריי".

לא חולף רגע אחד ברונו ורפאל מתנשאים מעלינו במבטים מאוכזבים.

"שתיים על אחת, זה לא היה הוגן" רפאל אומר ועוזר לסילביה לצאת מהמים.

"אל תדאג, אשתך נהנתה מאוד" אני אומרת בחיוך מתוק ומעושה לרפאל, נהנית לעצבן אותו. ברונו מחזיר לי מבט נזהר, כאילו אומר לי אל תתעסקי איתו.

"בלה" קולו של רפאל קשה, אני מגחכת ובדיוק אז ידה של סילביה נחה על שלו "אני צריכה מגבת, תוכל לתת לי?".

רפאל מציית מייד ואז אני מבינה כמה סילביה משפיעה עליו, פאק.

"את שובבה" ברונו מתכופף אליי בישיבת צפרדע ואני צוחקת.

"רוצה לראות עד כמה?" אני מתגרה בו, מתקרבת אל פניו המשועשעות "תתקרב קצת, נשיקה קצרה".

ברונו רוכן אליי מעט ואז נסוג לאחור כאילו קיבל מחלה "אני לא טיפש מספיק כדי ליפול למלכודת המתוקה שלך".

אני שולחת מבט לסילביה והיא מבינה את כוונתי, היא מעיפה את גופו הגדול אל תוך המים והוא נופל ברעש חזק ודואג שגם אני אצלול יחד איתו.

ברונו ואני מוציאים את ראשינו מהמים, הוא כועס ומחייך יחד  "את תשלמי על זה" הוא אומר לסילביה המצחקקת.

"אני לא חושבת" היא מסתובבת ומתנגשת ברפאל האוחז במגבת.

"הספקתי להתייבש" סילביה ממשיכה בחיוך קטן, רפאל מרים גבה "אבל אולי ברונו צריך את זה".

אני מגחכת, מקבלת מכה קטנה בראשי מברונו "זה לא מצחיק".

"זה כן" אני תופסת את המגבת שרפאל זורק לו.

"בשבילך, למקרה שתצטרך" קולו אפוף ברעל, הוא מסתכל עליי בטינה קטנה ואני נרעדת.

זה בגלל שברונו נותן לי יחס?!
שלא יגיד לי שהוא מקנא.

רפאל ממשיך ומצביע על שנינו "מה שלא קורה בין שניכם, תעצרו את זה מייד. זה לא פאקינג משחק".

ברונו נדרך, מתרחק ממני ולוקח את רפאל הצידה, מחליף איתו כמה מילים שאותן אני לא מצליחה לשמוע.

אחרי כחמש דקות שליליאן סורקת אותי מהצד, היא מתכופפת אליי "רפאל לא יאהב לדעת מה יש בניכם, תשאירו את זה על אש נמוכה מולו".

אני מהנהנת, היא צודקת.
לפחות בנתיים, עד שנבין מה קורה בנינו.

רפאל עוזב חזרה לאחוזה, ליליאן נכנסת גם ומבינה את הרמז. אני יוצאת מהמים, מתנגבת ואז אני מרגישה גוף רטוב מאחוריי. אני מסתובבת במהירות, ברונו רציני.

"לדירה, קדימה" הוא אוחז בי חזק "עכשיו".

"תירגע, מה יש לך" אני נאבקת בו, אני לא מעוניינת ביחס כזה.

"מה הוא אמר לך" אני דורשת לדעת, נעצרת רגע לפני שמגיעה אל רכבו.

"שום דבר חשוב".

לפעמים באלי להכות אותו בראש ולפעמים לחבק אותו.

כרגע האופציה הראשונה בעדיפות אצלי.

"תהיה עדין" אני נוהמת, הוא משחרר מעט את לחץ מידי שהוא אוחז בה ואני מבינה שהוא עצבני.

"ברונו" אני מנסה לפנות אליו כשהוא נכנס אל הדירה, אני אחריו. הוא נעצר ומסתובב אליי "מה".

"לך למיטה, אני מגיעה להרגיע אותך".

ברונו שם פס על מילותיי, נכנס להתקלח ויוצא רענן יותר "אני רגוע, אין צורך שתרגיעי אותי".

פאק.
השיער הרטוב הזה.

"חשבתי שתאהב את זה, זה כבר לא משנה" אני תופסת ממנו מרחק במיטה והוא מרגיש זאת.

"תתקרבי אליי".

"לא".

"תעשי את זה" הוא מגביר את קולו ואני כמוהו.

"אמרתי לא".

ברונו גונח בתסכול, מביט בי ושריר קופץ בפניו.

"מה רפאל אמר לך" אני שוב מנסה, עד שהוא לא מדבר הוא לא מקבל ממני כלום.

"שום דבר, תתקרבי אליי בייב" הוא מרכך את טון דיבורו, אני לא נכנעת למילים היפות שלו.

"אם לא תדבר, אני לא אתקרב".

ויש לו ברירה אחת, לדבר.