Dangerous Game [2]

פרק 46- כמו חיה

ברונו-

בסוף המבצע, אני מענה כמה יפנים מזדיינים שהיו אחראיים לחטיפתה של סילביה לפני כחודש.

"בבקשה" היפני הגוסס מחרחר, נאנק ומייב בעוד אני חורט על ביטנו את שמי. היפני מביט בי בעיניים מפוחדות, צורח.

"אפילו השטן לא יסלח לך כשתגיע לגיהנום" אני אומר בארסיות, מזמן איבדתי את שפיותי.
אני פועל מתוך דחף, זעם בלתי נשלט.

"אל.. תהרוג או-" הוא נחנק מדמו שלו, אני כורת לו את הזין והוא קופא במקומו, מתפתל עד שעיניו נעצמות והוא מת.

"סיימנו כאן" רפאל מודיע לחייליו, אני משתרך אחריו במהירות. כיסחנו את היפנים בשטחם, אומנם לא הגענו לאלכסנדר כי הוא חפרפרת פחדנית אך חיסלנו כמה בכירים במעמד גבוה.

יהיה לנו שקט לאורך זמן.

אנחנו מגיעים לאחוזה, וג'וליאן פותח את הדלת ומהנהן לעברי.

"אני חייב לעדכן אותך במשהו" הוא אומר ומוסיף "לגבי בלה".

רפאל נכנס אחריי ומדבר עם ליליאן, מחפש בעיניו את סילביה וכשלא מוצא אותה עולה אל החדר.

"דבר" אני מורה לו.

ג'וליאן אומר לי את השתלשלות האירועים עד שבלה הגיעה לאחוזה, היא ברחה מהשומרים.
פסיכופתית.

אני נדרך "אני אטפל בזה, טוב שאמרת".

ג'וליאן יצא מהאחוזה והקול הכועס של ליליאן הטיח בי האשמה "איך העזת להשאיר אותי יחד איתו?!".

אני נותן לה חיוך קטן "הוא הרגיע את האש שלך?".

ג'וליאן יודע לכבות שריפות, וליליאן היא שריפה אחת גדולה.

"לא, הוא מוציא אותי משלוותי!" היא לגמריי זועמת, "אתה יודע כמה אני שונאת אותו, גם הוא לא מחבב אותי בלשון המעטה".

אני מגלגל את עיניי, היא חייבת להפסיק לתעב אותו. זה דבר טיפשי לחלוטין.

"טוב, אני חייב לצאת" אני מכריז לה במנוד ראש קטן ולפני שמספיק להגיע אל הדלת רפאל עוצר אותי.

"לאן" רפאל שוב חושד בי, "לסטוצית?" הוא שואל בזילזול נמוך ומרושע.

"אתה מעודכן יותר מידי בחיי המין שלי" אני מסנן לו, אני בעמדתי. רפאל לא נלהב ומשועשע, להיפך. הוא לא מרוצה מהתנהגותי בכלל.

"אתה נעלם הרבה לאחרונה, אני עלול לחשוב שאתה בקשר רציני" לפתע הוא מגחך, אני מנסה להקליל את האווירה ולא לחשוף את עצמי.

"אין לי לב רגיש מידי לכל הבולשיט הזה" אני אומר לבסוף, רפאל לא מאמין לי.

"אם אני אתפוס אותך מזדיין עם אחת בקשר רציני, אני אשחט אותך" ובאיום הזה לא נשמע שום צחוק, אני מהנהן.

"בוודאי".

אסור לי לשכוח, רפאל הוא הקאפו. הוא המחליט. אם הוא קובע, אסור להמרות את פיו, אפילו לאחיו. במידה ואחרוג, אני אשא בתוצאות.

ובלה..
אני עלול למצוא את הקבר שלי מהר מאוד בגללך.

אני נוסע אל הדירה, השעה שלוש בלילה.
הכל שומם, ריק מאדם. באוויר תחושת מוות, פחד. אני אוהב את הלילה, החיה שבי מתעוררת.

אני פותח את דלת האחוזה, ישר הולך לכיוון חדר השינה ופותח את הדלת. אני נדהם כשמוצא את בלה ערה, סוקרת את התקרה בעיניה. מה מעניין שם כלכך?!

היא מייד קולטת אותי ומחייכת "חיכיתי לך".

"אני צריך להעניש אותך על שברחת מהשומרים שהצבתי לך" אני מחזיר לה בחיוך קטן, בלה מצחקקת בעייפות.

"לא היית צריכה לחכות לי" אני מוסיף.

"רציתי" מילה פשוטה שהזרימה לי בגוף ניצוצות מחשמלים היישר לזין שלי, שישר מגיב. היא מגחכת.

עכשיו אני מבחין בה יותר, היא מדליקה את מנורת הלילה שלה ואני מרגיש שיצר השליטה שלי אוזל במהירות. כתפיה של בלה ערומות, שום כתפיות חזייה או גופיה לא על גופה.

והחלק התחתון של גופה, גם הוא ללא בגדים?

"אתה סוטה" היא מעירה לי כשאני עומד במשך דקה שלמה ופשוט מזיין אותה בעיניי.

"את תחמנית" אני מתקרב אל מיטתה במהירות, עולה מעל שמיכתה המכסה את שדייה ועד לרגליה.

"את מנסה להסיח את דעתי מהעונש שאני צריך לתת לך?" אני לוחש לאוזנה, בלה מגיבה אליי ואני שומע שנשימותיה נעשות כבדות יותר "זה לא עובד לך".

"לא, אתה עושה זאת בעצמך" היא אומרת בציניות חושנית, מורידה חלק קטן משמיכתה עוד מטה ושדייה היפים מבצבצים אל מול עיניי.

"יש לי שאלה" אני תופס בשד השמאלי שלה, מועך אותו ורואה איך היא מגורה, אני מתכופף אליה ונושך את תנוך אוזנה "גם הכוס היפה שלך חשוף עכשיו?".

בלה גונחת, אני משתיק אותה בנשיקה סוערת. אני משחק בלשונה, היא מתאמצת בלהתחמק ממני ומצחקקת.

"תזהרי, אני אתפוס לך את הלשון" אני נוהם בין התנשפויות אל תוך הנשיקה, בלה מחייכת לעצמה.

"ואז איך אוכל לענות על השאלה שלך?" בלה מתנתקת ממני, זוקפת גבה ומחייכת את החיוך הכובש שלה, חושפת שיניים מושלמות.

"פאק.. אני אזיין אותך עד שתצרחי אותה, את לא תצטרכי שום פאקינג לשון" אני נוהם, מתנפל על גופה ומעיף את השמיכה המפרידה בנינו. אני מענג אותה, דופק אותה תחתיי ודוחף אליה אצבעות בזמן שהיא רועדת.

"אתה להוט לסקס כל יום, כל היום" היא מצליחה לומר, עיניה מתגרות בי ומנצנצות בשעשוע "אתה פשוט חיה".

"החיה היחידה שיכולה לגעת בגוף המושלם שלך".

בלה צוחקת, ומאבדת את ראשה מקצב האורגזמות שאני מעניק לה בלילה הזה.

היא פאקינג ההגדרה של שלמות.