Dangerous Game [2]

פרק 33- העונש שלי

בלה-

החדר הזה מוסתר היטב, הוא חדר תת קרקעי. מעולם לא יצא לי לפגוש בו כשהייתי פה לבד בדירה. עונש.. אני מקבלת עונש על משהו לא צודק, וברונו לא מוכן לוותר לי.

מניאק.

הוא חיכה לרגע הזה שיוכל לעולל לי את זממו, והוא לא מתכוון לוותר לי עליו.

ברונו הידק לי את הקולר כך שכל נשימה שלי וכל תזוזה, זה מתהדק עליי בכמעט חניקה. ראשי שעון על ראש הספה הגדולה, המדמה ממש מיטה זוגית ענקית. אם ארים את ראשי ממשענת המיטה, הקולר יתהדק יותר ויחנוק אותי. והוא מתכוון לגרום לי להתפתל עוד הרבה.

ברונו מתהלך בשקט, עוצם את עיניי במטפחת כך שאני יכולה רק לשמוע ולהרגיש. ברונו מפשיט אותי, אני עדיין בשקט. בגד אחר בגד, גם תחתוני יורד והנה אני חשופה לגמריי בצורה הכי משפילה שיש.

"בייב?" הוא לוחש לאוויר הקר, הוא מדליק מוזיקה "תפשקי רגליים בשבילי".

אני לא ממהרת לעשות זאת ואני מרגישה את ידיו השריריות עושות זאת במקומי "פאק, הכוס שלך כלכך יפה". אני מתאפקת שלא לגנוח, גופי מתחיל לרעוד. אני מרגישה משהו קר נסגר סביב רגליי ואני מנסה לסגור אותן חזרה אך אני מרגישה את האביזר מונע ממני לעשות זאת ולהיפך, מותח את רגליי אפילו יותר עד שאני נאנקת מכאב.

"פאק" אני לוחשת "מה אתה עושה לי?".

"מחנך אותך כמו שצריך" הוא מגיב לי, קושר גם את ידיי אל מוטות המחוברים ללמעלה. חיוכו מורגש לי והמטפחת יורדת מפניי. החדר מואר באורות צבעוניים, חשוך כמעט לגמריי. זה יוצר אווירת מועדון, אווירה של חשפנות.

ברונו רק מביט בי מעונה, הוא צופה בי ואני רושפת בזעם, הוא בוחן אותי, מתעכב על שדיי העסיסים ומתקבע אל איברי החשוף מולו.

"תעשה משהו" אני אומרת, הוא משתיק אותי בהינף יד כבד ואני מרגישה שאני עולה בלהבות. עיניו התכולות רעבות, הוא נושך את שפתו והוא עירום לגמריי. איברו ענק, קעקועיו בולטים לי בעין. הוא סקסי בטירוף.

"אין לך זכות דיבור עכשיו, את כבולה אליי ולרצונותיי המתועבים" הקול שלו כבד, בס ומהדהד ברחבי החדר ואלפי פעמים בראשי.

אחרי זמן שהרגיש לי כמו נצח הוא חוזר עם כמה אביזרים. אני מרגישה שאני עומדת להתעלף רק מהציפיה הזאת. ברונו עולה על המיטה "מוכנה לרטוט מבפנים?".

אני משתנקת כשללא התראה ויברטור נלחץ אל פיתחי ומפלס את דרכו פנימה. אני מייבבת ומרימה את ראשי, זוכה לתגובה אכזרית מהקולר.

ברונו מלקק את שפתו "מצטער בייב, זה הכרחי" ובום, הראש שלי עף ללא שליטה אחורה ונתלה באוויר. אני צורחת, הקולר הוא מה שמחזיק אותי בצווארי. הוא הפיל את המשענת, איך?!

"אתה.. פאק!" אני מרגישה לחץ בין רגליי שקורע אותי לשניים ומעלה לי את קצב פעימות הלב מאחד למאה.

"הויברטור מופעל על שלט" הוא מסביר לי "אני שולט בו עכשיו וכך גם בעונג שלך מבפנים".

אני צורחת שוב, עונג עוטף אותי ורגליי משקשקות במקומם. הליבה שלי רוטטת וכל גופי מתכווץ, פעם, פעמיים, שלוש.

"להפסיק?" פרצופו של ברונו גוהר מעל ראשי, ידיו חופנות את לחיי ואני מתאפקת שלא לאבד את שפיותי על גופי.

והרטט הזה שוב מרעיד אותי מבפנים, שולח גלי עונג לביטני וגורם לי לעצור את נשימתי.
קללות יוצאות מפי ועיניי מתגלגלות לאחור. אני מנסה לקחת שליטה, לעצור את הרטט הזה אך כל גופי כבול. רגליי כבר לא שלי, אני לא יכולה לסגור אותן.

"בבקשה.." אני ממלמלת חסרת נשימה, צורחת שוב ושוב ושוב בכל מכת חשמל המגיעה מבפנים. אני מרגישה כאילו סוחטים את גופי, לוקחים אותו ומוציאים ממנו את כל המיץ.

חיוכו של ברונו רחב, שטני "בייב, הגברתי לעוצמה גבוהה יותר".

"לא.." אני לוחשת והמכה הזאת מזעזעת את גופי, מפרקת אותו לרסיסים. דמעות נקוות בעיניי, אני צורחת חלש יותר, מתרוקנת מבפנים.

"תצרחי את השם שלי" ברונו לוחש לי, ושוב.. זה חוזר על עצמו בעוצמות גבוהות יותר.

"ברונו!" אני גונחת, מרגישה שגופי מגיע לשיא "אל תפסיק עכשיו, אל תפסיק!" אני מתחננת.

הוא נושק לי במצחי, אני בוכה.

"בייב, אני לא נותן לך לגמור".

הוויברטור מפסיק, אני מייבבת ולא מצליחה לשחרר את ידיי. אני רוצה לענג את עצמי, לעשות משהו.. לסיים את זה, לסיים את העונג שלי.

רעש השלשלאות חזק, ברונו מגחך וצובט את פטמותיי "תתנהגי יפה..".

אני מפסיקה לנסות להשתחרר, שורף לי בכל הגוף. שורף לי באיברי, אני צריכה לגמור.
וברונו ממשיך עם זה, רטט ראשון, שני, שלישי.

ובכל פעם שאני זועקת לו שאני חייבת את זה, הוא עוצר.

"אל..והים אני לא שולטת על ה-" אני נאנחת, צורחת שוב בסיפוק רגעי עד שהוא מפסיק.

"מה אמרת?" ברונו מתגרה בי.

אני שוב מנסה לסיים את המשפט והוא לא מאפשר לי.

"שוב" הוא אומר.

"הגוף ש..לי" אני מגמגמת, מתנשפת "לא.. יכולה לשלוט עלי..יו".

אני זועקת, הבטן התחתונה שלי מתכווצת והוויברטור מענה אותי מבפנים.

"של מי הגוף שלך, בייב?" ברונו שואל, מדביק נשיקה לאפי.

"תן לי לנשום" אני מתחננת, לא מסוגלת להפסיק את הרעד שבגופי. אני חייבת שליטה, אני לא יכולה לקבל אותה.

"תעני לי" קולו מתגבר, הוא נעלם משדה ראייתי ואני יכולה לשמוע אותו צוחק.

"ש..לך" אני אומרת בלחישה, זוכה לליטוף עדין בדגדגן.

"תמשיכי להתהדק, אני מדמיין את זה על הזין שלי" ברונו ממלמל, גאווה בקולו "את עושה את זה מצויין, תמשיכי ככה".

אני נושכת את שפתי התחתונה. הוא מוציא את הוויברטור ממני, אני נושפת בהקלה. זה מתחלף לאצבעותיו המיומנות, ביטני מתהפכת ומוחי חושב רק על דבר אחד.

ברונו.