קטעים שעולים לי לראש✨

14. הקינאה השתלטה עלי!

כעסתי.

כל-כך.

מה הוא פאקינג עושה? הקינאה בערה בי. הכעס השתלט עלי. התקדמתי אליו בכעס, משכתי אותו והתקדמתי לעבר השירותים.

נכנסנו לתא אחד ונעלתי את הדלת, טרקתי אותו על קיר הדלת והוא גנח בכאב

קינאתי כל-כך. אבל באיזו זכות? באיזו זכות יש לי לקנא? "לעזאזל" צעקתי טורק את ידי ליד ראשו. הוא פחד, ראו את זה על פניו. הוא השפיל את פניו ודמעות נפלו מעיניו. פאק מה עשיתי. "אני מצטער" לחשתי חופן את פני בידי, מה פאקינג עובר עלי? "בוא נלך" אמרתי ופתחתי את דלת התא. התקדמתי איתו לעבר המכונית ונכנסנו, התחלתי בנסיעה הביתה. במהלך כל הנסיעה אף אחד מאיתנו לא הוציא מילה. כאשר החנתי את האוטו הוא יצא בשקט וגם אני, פתחתי את דלת הבית והוא הלך לחדרו ואני אל המטבח. הוצאתי בקבוק ויסקי וכוס והתחלתי לשתות ללא הגבלה. הרגשתי כל-כך שיכור ומסטול, סיימתי חצי מבקבוק הוויסקי ונחתי טיפה על הספה, כשזרועי מונחת על מצחי. פתאום הרגשתי צורך לא מוסבר ללכת לחדרו של ג'ונת'ן, רגלי עשו את צעדן לכיוון חדרו ומצאתי את עצמי מול דלת חדרו, דפקתי על הדלת וג'ונת'ן פתח לי, הוא היה עם אותן בגדים שהיה כשחזרנו, עיניו אדומות ושפתיו נפוחות, הוא בכה. פאק הוא בכה בגללי.

נקודת מבט ג'ונת'ן:

שמעתי דפיקות על דלת חדרי. ניגבתי את דמעותי בעזרת חולצתי והתקדמתי לדלת חדרי, פתחתי אותה וראיתי את בריין, היא היה נראה שיכור מת, הוא בהה בי כמה שניות ונכנס לחדרי, נפל על מיטתי "ג'וני~" לחש "ג'וני ג'וני ג'וני" חזר על שמי "אתה היצור הכי יפה בעולם" לחש לי שוב, רק בהיתי בו, לא הגבתי, הייתי קצת בהלם מהסיטואציה "ג'וני בוא אלי" לחש שוב ואני הקשבתי לו והלכתי אליו, הייתי מאוד קרוב למיטתי "שב" אמר וטפח על מיטתי, התיישבתי. הוא קם וחיבק את מותני, מניח את ראשו על כתפי, מסתכל על פני. לא העזתי להזיז את פני, או כל איבר בגוף, פשוט קפאתי. והסמקתי. "אתה פאקינג יפיפה" אמר בלחישה סקסית 'פאק מה?' ידו התחילה לטייל על גופי ואז בבום הוא הכניס את ידיו לתוך חולצתי, ממשש את בטני וחזי. לא הפסקתי להסמיק, לבי פעם בחוזקה, מעולם לא דמיינתי אותי ואת בריין בסיטואציה כזאת אינטימית. בריין כמעט ואף פעם לא התייחס אלי. לאיטים רחוקות הוא היה מדבר איתי וכשהיה מדבר זה היה על דברים פשוטים. אך הוא תמיד דאג לי.

תמיד.

אני מאוהב בו כמעט חמש שנים.

אני והוא מכירים שמונה שנים.

מאז כיתה ד'.

כאילו הוא היה בכיתה ד ואני בכיתה ג'.

הוא שנה מעלי.

מאז אותו טיול שנתי הוא התחיל לדאוג לי ונתן לי לגור בביתו.

אין לי הורים, הם עברו תאונת דרכים כשהייתי ממש קטן ומאז גרתי אצל דודים שלי אך הם לא היו כל-כך נחמדים אלי, כל הזמן התנפלו עלי. יום אחד בן דודי גילה שאני נמשך לבנים וגילה להוריו, שהם הדודים שלי, מאז אותו היום הם העיפו אותי מביתם. לאחר כמה ימים היה טיול שנתי בבית הספר שלי, של כל השכבות, מכיתה א' עד ל-ו'.