קטעים שעולים לי לראש✨

41. כואב לי.

הערת הכותבת: ברוך השם מעולם לא הייתי קורבן לאונס ולא הייתי בסיטואציה בסגנון ואני לא יודעת איך זה באמת. אני כותבת לפי הידע שלי אז מצטערת מראש אם זה שגוי כי לא באתי להטעות אף אחד❤️

_____________________________________

ברחתי.
ברחתי כל עוד נפשי בי.
רצתי והתנשפתי, ראותיי שרפו ונכנסתי לחרדה בזמן שאני רצה כמו שלא רצתי מעולם.
הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא יעל.
ידיי רעדו אך עדיין ניסיתי לפתוח את הטלפון ולהתקשר אליה.
עברו כבר כמה דקות ועדיין לא הצלחתי להקליד נכון את הסיסמא של הטלפון ולפתוח אותו.
כשסוף סוף הצלחתי התקשרתי במהירות ליעל.
שפתיי רעדו, כל גופי רעד.
לא הפסקתי לרוץ, לא משנה לאן העיקר לא לידו.
כשהיא ענתה לי ניסיתי לדבר, באמת שניסיתי אבל כל מה שיצא לי מהפה היה גימגומים ובכי.
"יע..ע..ל....על..י...ע..ל" לא הצלחתי להגיד מילה בבירור.
"א..ני...אני...א-"
לא הצלחתי לנשום, ניסיתי לשאוף אוויר אבל לא הצלחתי.
בהלותיי גרמו לדאגה מצד יעל.
"עדן? עדן את בסדר??"
שאלה בלחץ.
"אני...א..ני..אני נ..נ..אנס..תיי.
יע-ל אני נא-נאסתי!" צרחתי וגמגמתי לטלפון כשאני עדיין בוכה ולא מצליחה לנשום
"אני...יעל אני נאנסתי! אני נאנסתי! אני נאנסתי!"
"מ-מה?!?"
שאלה בשוק ופחד ניקר בקולה
"א..ני...אני נאנסתי יעל!..אני! נאנסתי! נאנסתי נאנסתי נאנסתי."
חזרתי בגימגום ושוק כמו תקליט שבור.
"אני..יעל-בבקשה...בבקשה תבו..אי..בבקשה"
בכיתי לטלפון בהיסטריה והתחננתי בפניה
"איפה את?!?"
"אני? אני...אנ-י ל..א יודע..ת"
שאלתי ופתאום צרב לי הראש בטירוף.
"תשלחי לי מיקום! עדן תשלחי לי מיקום אני באה!"
"כואב לי..כואב לי כלכך"
"איפה כואב לך מאמי שלי?"
"כו..אב לי ש..ם, כוא..ב לי..הראש, כואב לי ה..ה....הבטן"
"אני באה אליך עדן שלי אני באה! חמש דקות אני אצלך!"
"י..על...כואב לי הראש...כואב..ל-י כל..כך"
"יפה שלי תחזיקי מעמד אוקיי? אני באה אליך, אני באה עדן שלי אני באה רק תגידי לי איך את מרגישה"
"הראש של..י מסתובב.."
"תשאירי ערה אוקיי?"
"אני..ני מנסה.."
"ילדה טובה שלי"
הפסקתי לרוץ, הלכתי לספסל הכי קרוב והתרסקתי עליו, בוכה בהיסטריה וכאב.
הכל היה כל-כך כואב, לא הרגשתי את הזמן וכבר יעל הייתה מולי, מנסה בכל כוחה לדבר איתי.
הסתכלתי לעיניה ודמעות פשוט זלגו על לחיי, לא עוצרות לרגע.
הבטתי עמוק לתוך עיניה ופשוט עצמתי את עיניי ונכנעתי לחשכה.