הסתכלתי אל עבר הנוף במבט ריק, שואפת לתוכי את הרעל, משאירה אותו בריאותי עד שאין לי עוד אוויר לנשימה ומוציאה את העשן מפי.
מחשבותי רצות לכאן ולשם, לא מפסיקות לרוץ, בכל הכוח.
אתם אומרים שכואב לכם כשכואב לי.
אתם אומרים שאתם מכירים אותי.
אתם אומרים "לא לבכות", אך בו זמנית "מותר לך לפרוק".
אתם מבלבלים אותי.
למה אני צריכה להסביר את עצמי?
למה אני כל הזמן פוגעת בכם?
אני ערימה של שקרים.
שקרים והסתרות.
אני נוכלת, אני אדם רע.
למה אתם בקשר איתי? איך זה מועיל לכם? אני מרעילה אתכם.
אני רעל, רעל אנושי.
אסור לי להתקרב לבני האדם כי אני רעל.
בשניה שאתקרב ארקיב את הנשמה הבוערת שלכם, כי אני רעל.
אף אחד לא מכיר אותי, מעולם לא הכירו אותי.
אני רעל.
YOU ARE READING
קטעים שעולים לי לראש✨
Romansaספר וואנשוטים. אני מעלה קטעי כתיבה שעולים לי לראש, יהיו קטעים של 18+ ורוב הספר הוא על גייז
