19. אחותי הקטנה, התגעגעתי אליך.

193 3 1
                                    

"סופ הם מתקרבים" צעק לעברי מייק בגלל המרחק בינינו "תכינו את התותחים ותתכוננו להוריד את העוגן והסירה, מייק אתה ואני ניכנס לתחתית הספינה שלהם" אמרתי בפקודה ומייק צעק לעבר חיילי "בשלוש אתם עוצרים את הספינה וכשאני ומייק על הסיר אתם יורים עליהם ומסובבים את הספינה!" צרחתי וראיתי את כולם בכוננות "אחד" אמרתי מתכוננת לקפוץ מהספינה "שתיים" הסירה הייתה כבר ליד הספינה "שלוש" צרחתי ואני ומייק קפצנו אל הסירה ומייק החל להשיט אותו וראיתי שחיילי החלו לירות בתותחים וסובבו בחדות את הספינה. אני ומייק התקרבנו לעבר הספינה של דוויל ועלינו עליה בשקט, יורדים לתחתית הספינה.
הוצאתי מחגורתי שני סכינים וזרקתי אחד מהם למייק והוא תפס.
התחלנו לחפש את ליילה.
רק כאשר התקרבתי לתיבה גדולה בצבע שחור שמעתי דפיקות עליה, פתחתי אותה וראיתי את ליילה, דמעות הופיעו על עיניי והוצאתי אותה מייד משם.
היא הייתה חבולה בכל גופה ולבשה שמלה דקה וקרועה.
חבלים קשורים בידיה ורגליה ובד חסם את פיה.
פתחתי במהירות את החבלים והורדתי את הבד מפיה, חיבקתי אותה בחוזקה "ליילה התגעגעתי אליך" לחשתי בבכי "גם אני סופ" היא לחשה בקול צרוד "מייק יוצאים עכשיו!" אמרתי והלכנו כמו שהגענו, בשקט מוחלט.
הגענו אל הסירה ומייק החל להשיט אותה, חיבקתי את ליילה ללא הפסקה.
התגעגעתי אליה בטירוף.
הסירה הייתה ליד הספינה שלי וסחבתי את ליילה על גבי והעלתי אותה על הספינה.
כמה שדאגתי לה.
אלוהים מה עשו לגופה.
"לכי לישון" לחשתי וליטפתי את גבה, היא החלה לעצום את עיניה והספינה החלה לשוט לכיוון האי שלי.

קטעים שעולים לי לראש✨Where stories live. Discover now