קטעים שעולים לי לראש✨

54. את יודעת.

ההרגשה הזאת.
האשמה הזאת.
האנוכיות הזאת.
הרעד הזה.
המחשבה הזאת.
העובדה שאני לא מסוגלת לקום מהמיטה.
חוסר האונים, הבכי, התקפי החרדה, הצורך להרחיק ממך אנשים כדי לא לפגוע בהם.
את יודעת שאת מסוכנת.
את יודעת שאת לא יכולה.
את יודעת שאת חלשה.
את יודעת שאין לך איך לפתור את הבעיות של הגוף הדפוק שלך.
את יודעת.
את מנסה, להצליח, לנשום, לאכול, לחיות.
הם לא מאפשרים לך, השדים האלו שבראשך? הם אלו שלא מאפשרים לך.
איך תנשמי לרווחה כשאת יודעת שהם מסביבך, רק מחכים לקפוץ עליך ולחנוק אותך, לשרוט ולשרוף את הנשמה שלך.
את יודעת שזה מגיע לך.
את יודעת שאת פחדנית מידי מכדי למות.
מה אנשים יחשבו? האם ידאגו לי? יחשבו עלי? אני חשובה? 'פחח ברור שלא!'
השד בראשך ממשיך להתרוצץ ולשתול לך שינאה עצמי במוח.
את יודעת שבעצם השד הזה הוא את, את יודעת בעצמך שהשינאה העצמית הזאת מגיעה לך.
את יודעת שאת מפלצת.