היא הסתכלה עליה, בהתה בי עד שנשמתי שרפה, לחיי האדומות בערו וליבי דפק בחוזקה. היא הסתכלה רק אלי, היא בהתה רק בי בזמן שכלכך הרבה אנשים מתרצצים סביבה.
בהיתי בה בחזרה למרות שהתביישתי בטירוף. בהיתי בעיניה האפורות והיפות, בשפתיה במלאות, באפה הסולד והיפה.
היא יפייפה אמיתית. הלוואי שיכולתי לרוץ אליה, לקפוץ עליה ולכרוך את רגלי סביבה. הלוואי שיכולתי להטיח את שפתיי על שפתיה. הלוואי שיכולתי לאבד את בתולי אליה. הלוואי שיכולתי ללטף כל פיסת עור אלוהית. הלוואי שהיא הייתה מזיינת אותי באצבעותיה העבות והארוכות, מגיעה עמוק אל תוכי וטורקת את אצבעותיה בערמונית שלי.
רק ממחשבות אלו רגליי נרטבו ונישמותיי נהיו כבדות.
עצרתי את קרב המבטים המשתק הזה ורצתי אל השירותים. מורידה את מכנסי ותחתוני וקולטת את הנזק. פאק כמה רציתי שהיא תראה את זה, שהיא תתחרמן מזה, שהיא תמצוץ את הרטיבות המטורפת והחריפה הזאת.
בחיים לא באמת חשבתי שזה יקרה, שהמחשבות המלוכלכות והכחולות האלו יתגשמו ואולי בעוצמה חזקה ומכאיבה יותר. בחיים לא באמת חשבתי שהיא תהנה מהכאב שאצבעותיה גרמו לי.
אבל החיים בהחלט מפתיעים ואי אפשר לדעת הכל.
YOU ARE READING
קטעים שעולים לי לראש✨
Romanceספר וואנשוטים. אני מעלה קטעי כתיבה שעולים לי לראש, יהיו קטעים של 18+ ורוב הספר הוא על גייז
