נסיכה קרה

פרק 2🖤

מתאו:
אגרוף...אגרוף...בעיטה
אגרוף...אגרוף...בעיטה
מאז שאני זוכר את עצמי, מגיל קטן לא פספסתי אימון
כל בוקר כל יום מתחיל עם אימון
היום הגיע היום שלו חיכיתי יותר מידי זמן
ההכרזה שלי לקאפו של לאס וגאס
הרבה מתנגדים להכרזה הזאת אבל לא מעניין אותי דעתם
זה המקום שהיה מובטח לי מלידתי וככה זה יהיה
אחרי שאבי מת והשמועה שאני זה שהרגתי אותו התרחבו הרבה מהבכירים פתחו פה
היום זה מסתיים ואני רוצה לראות את האחד שיעז להגיד משהו
הוא יימצא את עצמו כמה מטרים תחת האדמה עם חור בין העיניים מהכדור שארה בו
רעש הדלתות הנפתחות של אולם האגרוף נשמעו ורפאל נכנס פנימה
״מתרגש מתאו?״ הוא שואל תוך כדי שהוא נכנס אל הזירה עם כפפות ונעמד מולי
״אני נראה לך כמו מישהו שמתרגש?״ אני מחזיר בשאלה ומתחיל את שרשרת הבעיטות והאגרופים שלי אל עברו
״חד משמעית כן, תאמץ את הלוק של לקפוץ במקום מהתרגשות עם חיוך דבילי על הפרצוף, יתאים לך״ הוא עונה בהתנשפות כשהוא חומק מהאגרוף שלי
״קורע מצחוק רפאל, קורע מצחוק״ אנחנו ממשיכים בקרב ותוך כדי מדברים
״מה תגיד לבכירים? אני שומע הרבה מאוד דיבורים, הם רואים אותך כבוגד״
״הם יכולים לדבר, מי שיפעל יקבל כדור מאוד פשוט, הערב אני אבהיר להם מי הקאפו שלהם וכל אחד מהם יהיה תחת מבחן סמוי, עם הזמן הם יתרגלו ומי שלא טוב אז יימצא את עצמו בגהינום יחד עם הקאפו הקודם שהם כלכך אוהבים״
רפאל מגחך ״פסיכופט״
״אתה תגרום לי להסמיק אם תמשיך עם המחמאות האלה״ אני קורץ ושולח בעיטה שמצליחה הפעם לפגוע ברפאל ישר בצלעות
״אחחחח פאק״
אני מקלף את הכפפות ומתקרב אליו וטופח על גבו
״קדימה הגיע הזמן שהקאפו והקונסליירי החדש של לאס וגאס יראו את הנוכחות שלהם״
אחרי שטיפלתי יחד עם רפאל בן דודי ואחי הקטן מאסימו בקאפו הקודם והקונסיליירי שלו ידעתי שרפאל יהיה יד ימיני
רפאל יודע מה אני ומאסימו עברנו, הוא איתנו באותה הסירה ונהייה הרבה יותר מסתם בן דוד, הקשר שלנו התחזק עם השנים ולא משנה מה יקרה אנחנו נסתדר עם זה יחד באש ובמים, כל אחד מאיתנו מוכן למות למען השני.
מאסימו קטן ממני ומרפאל בחמש שנים הוא רק בן 19 בזמן שאני ורפאל בני 24
חלק יגידו שזה אולי גיל צעיר מידי, אבל אני לא כמו כולם והשמועות על כמה שאני אכזר רצות מאז שאני נער מתגבר, העבר חישל ואין לי ספק שהכוח שלי מספיק בשביל להפוך את המאפיה לחזקה יותר ואני נחוש להוכיח לכולם את זה.

אני מתקדם אל תוך החדר ישיבות במבנה המאפיה
כל הבכירים משתתקים ומפנים את מבטם אלינו
אני נכנס ואחרי רפאל ומאסימו
כולנו עם מבט אטום וקר שאי אפשר לקרוא דרכו כלום
אני נעמד בראש השולחן ומסתכל על כל אחד ואחד מהם
חלקם מפחדים, חלקם זועפים ולא מרוצים, חלקם פזיזים
הכל אני קולט מהמבט שלהם, לא צריך אפילו מילים.
הישיבה עוברת חלק,
אלכסדריו שהיה חלק מהמאפיה עוד מזמנו של סבי מכריז ומשביע אותי כקאפו החדש, הוא עונד לי את טבעת המאפיה שעברה בדורותיי וחותך את ידי כחתימה לכך שיש קאפו חדש למאפיה, הוא ממשיך לדבר ומשביע גם את רפאל אשר מוכרז כיד ימיני, הקונסליירי החדש.
האווירה מתוחה מאוד, אני מריח את התנגדותם של הבכירים, הם לא מרוצים אך הם פחדנים מידיי בשביל לעשות משהו נגדי
אני קם ועומד בראש השולחן, מתחיל את נאומי, מבהיר ומזהיר כל אחד ואחד מהיושבים במבטי, אין לאף אחד מהם סיכוי מולי
העיניים שלי משדרות איום בלי מילים וזה מספיק כדי להחדיר חשש נוסף אל תוכם.
אני פותח את פי להמשיך לדבר כשמישהו קוטע אותי
״נראה לך באמת שמגיע לך לעמוד שם?״
מטומטם
רפאל פוצח את פיו ״אלחו יש לך משאלת מוות? באיזה רשות אתה קוטע את הקאפו שלך? בנוסף לפקפק בכוחו? תזכור מי אתה ומי מעליך״
עיניו של אלחו משדרות גועל ואני עוצר את רפאל מלהמשיך
״דבר, כבר התחלת אז תסיים״
״אתה הרגת את הקאפו הקודם ואת הקונסיליירי שלו, אתה בוגד, עונש מוות לבוגדים״ הוא מסתכל סביב מנסה לצבור כוח מולי רק שאבוד לו כשכולם שותקים
״מה אתם כולם שותקים, אתם יודעים שאני צודק!״ קולו של אלחו התגבר יותר
״זה מספיק!״ אני מתיח בכעס ותיעוב עמוק
״אני הקאפו שלך! המעטת ובערכי וזו פגיעה בכבוד, ועל זה עונש מוות מובטח לך גם״ פיו נפער ואני מנצל את ההלם כדי להוציא את האקדח ולירות לו בין העיניים
חלש
עיניו מתגלגלות בחוריהן, הדם משפריץ לצדדים והוא נופל
״תזכרו טוב טוב את מקומכם. תזכרו את האירוע שקרה כאן עכשיו. הבא שיחשוב להמעיט בערכי וינסה משהו נגדי ימצא את המוות שלו״
הבכירים מהנהנים לאות כבוד ואני מריח את הפחד נוטף מהם
לאלחו היה אומץ אבל הוא היה פזיז
פזיז מאוד
להמעיט בערך ובכוחו של השטן היה טעות
טעות גדולה
אני יוצא מהחדר עם דם רותח מעצבים לאחר הישיבה
רפאל ומאסימו מאחורי ואנחנו נכנסים אל הרכב ומתחילים בנסיעה אל האחוזה שלנו
המצב עם הבכירים לא מבריק אך לא ציפיתי לאחרת
עליי לשים עיניים ואוזניים בכל מקום כדי למנוע מרד נגדי עד שהם יבינו ויסתגלו לעובדה שאני הקאפו החדש שלהם
בכל מקרה הקדמתי את המאוחר שהיה מגיעה
עליי יהיה להוכיח ולהראות להם את כוחי ומה אני שווה כדי לקבל שקט בגזרה שלהם
רפאל קוטע את הדממה ״סגרתי את החדר וי איי פי ב״לוקס״, חייב להראות נוכחות״ חיוך ערמומי על פניו
ואני ישר מבין את המשמעות של החיוך
אני הולך לזיין היום
גלגלתי את עיניי כתגובה אך לא מתנגד כי האמת שגם לי לא יזיק זיון ואלכוהול אחרי היום

אנחנו מגיעים אל ״לוקס״ המועדון החדש שבבעלותנו
הרחבה מלאה ונראה שהאנשים נהנים
אנחנו מתקדמים אל החדר שבו יושבים כבר כמה בכירים ואנשים נוספים הקשורים למאפיה
אחרי דיבור עם כל אחד מהם אני מתיישב על הכיסא ליד שולחן הבר כדי לדבר עם רפאל
השיחה שלנו נקטעת כאשר נשמע קולה של אישה
״מי הסכים לך פאקינג לגעת בי?״
אני ורפאל מביטים אל עבר מקור הרעש כמו כל שאר האנשים שנמצאים בחדר.
אני רואה אישה עם שיער חום גלי שאסוף בקוקו
בגדי העבודה השחורים שלה צמודים לגופה ומבליטים את גזרתה היפה שישר מעוררת את איברי
היא לא גבוהה ונראית קטנה רק שהעיניה הכחולות כקרח מסגירות שהיא ההפך הגמור מנראותה הקטנה והשברירית
אף אחד לא מספיק להגיב כאשר היא מנתקת את ידה מתפיסתו מתקרבת אליו ונותן לו ברכיה מכובדת אל הזין שלו
וואו
המבט שלי נשאר קפוא וחסר רגש אבל בראשי אני בהלם מוחלט
לאישה הזאת יש אומץ רב או טיפשות רבה
לא החלטתי עדיין
היא עוזבת מיד את החדר
אני ורפאל מחליפים מבטים
״חתיכת פה יש לבחורה״ רפאל אומר
״ואומץ״ אני מוסיף
אני מתקרב בצעדים מהירים אל אוסקר ותופס את ידו ומעקם אותה קרוב לשבור את העצם
״אתה נגעת באחת העובדות שלי אוסקר?״ אני שואל בטון כבד
עיניו משקיפות פחד
״זאת אזהרה ראשונה ואחרונה, לא תהיה עוד אחת״
אני משחרר אותו וצועד יחד עם רפאל אל מחוץ למשרד
״מה אתה מתכוון לעשות?״ רפאל שואל
״מה נראה לך?״
הוא כבר צריך לדעת מה יקרה
אין דבר כזה אצלי להרים יד על אישה
כשאני בתווך השמיעה והראייה זה לא יקרה
לא אתנצל ולא אפטר את העובדת אבל אעמיד אותה במקומה
בקשר לאוסקר זאת הייתה האזהרה האחרונה שלו שכנראה לא יזכור אותה לאורך זמן
אני מגיע אל החדר של חוליו שהוא מנהל את הבר כשאנחנו לא שם
הוא קם מכסאו ״קאפו, ברכותיי״
אני מהנהן בתגובה
הוא לוחץ את ידו של רפאל ומברך אותו גם כן
״אני צריך את אחת העבודות שלנו, בחורה, שיער חום אסוף בקוקו לא גבוהה״
״הבנתי מיד אפנה אותה אל משרדך, אוכל לשאול מה קרה?״
״לא עינייך חוליו, תדאג שתבוא אליי עכשיו״
עזבתי את חדרו של חוליו והמשכתי אל חדרי
נעשה לנסיכה הכרות עם השטן...

__________
🖤